-
סיכום
המחקר הנוכחי בוחן את מעמד המורה בישראל. באופן ספציפי נעשית בו מדידת המעמד החברתי של מורים בישראל בהשוואה למעמד החברתי של רופאים, עורכי דין, עובדים סוציאליים, עובדי היי-טק ומשרתים בצבא קבע. כן נמדד המעמד החברתי של מורים בישראל בהתאם להגדרות התיאורטיות ונבחנת תפיסת המורים בנוגע למעמדם החברתי המעמד החברתי והיא מושווית לזו של מי שאינם מורים. המסר העיקרי העולה ממנו הוא, כי בעוד שמקצוע ההוראה זוכה להערכה גבוהה, המורים זוכים להערכה נמוכה יחסית בחברה הישראלית. מכאן, שכדי ליצור שיפור במעמד המורים נדרש לשפר את איכות העוסקים בהוראה.
-
לינק
הספר מציג את הרקע ההיסטורי להתפתחותו של הסיוע הנפשי באמצעות האינטרנט, בוחן את תכונותיה של הסביבה המקוונת ואת השפעותיהן על תהליך הסיוע, ומפרט את האפשרויות הגלומות בה לצורך מתן/קבלת סיוע בעת מצוקה בשלושה ערוצי תקשורת הפועלים באינטרנט – צ'ט אישי, דואר אלקטרוני וקבוצת תמיכה מקוונת. נוסף על כך, הספר מציג בהרחבה את תפקידה של הכתיבה ואת חקר השיח הכתוב בתהליכים של סיוע מקוון, בוחן סוגיות אתיות האופייניות לסיוע באמצעות האינטרנט, דן במגבלות של סיוע כזה ומסיים בעדויות מחקריות על יעילותו של הסיוע המקוון. החומר התאורטי והדוגמאות המובאות בספר מתייחסים לשני אופנים של סיוע – טיפול נפשי מקצועי ועזרה ראשונה נפשית באמצעות מתנדבים ( יצחק גילת) .
-
לינק
מאמר זה מציג מחקר שנערך בקרב 79 מורות לספרות בבתי ספר על-יסודיים, אשר השתתפו בהשתלמויות מורים שמטרתן הייתה מפגש עם גישות לפיתוח חשיבה בהוראת הספרות. המאמר מציג מחקר במתודולוגיה מעורבת (mixed method), המשלבת שיטות כמותיות ואיכותניות, ומסתמך בעיקר על ממצאי שאלון שמילאו המורות. מטרת המחקר הייתה ללמוד על תפיסותיהם, על עמדותיהם ועל עשייתם בפועל של מורים לספרות בבתי ספר על יסודיים בישראל , לנוכח שאיפתם של מעצבי מדיניות החינוך בארץ לשלב חשיבה בהוראה בכלל, ובהוראת ספרות בפרט, תוך כדי טיפוח הוראה לקראת למידה משמעותית. מחקרים מסוג זה על אוכלוסייה זו טרם בוצעו. שאלת המחקר הייתה : כיצד ניתן לאפיין את הוראת הספרות בבתי הספר העל יסודיים בישראל מנקודת מבטם של המורים לספרות? ממצאי המחקר מלמדים על עמדות המורים כלפי מטרות הוראת הספרות, על סביבת ההוראה הבית ספרית בכלל ועל סביבת הוראה/למידה בשיעורי ספרות בפרט, על עמדות קונסטרוקטיביסטיות של מורים כלפי למידה, בעוד עמדותיהם בהוראה בפועל שמרניות, וכן על הקשיים שהמורים חווים היום בהוראת ספרות. מסקנות המחקר הו כי בהכשרה ראויה , ותוך כדי הכנסת שינויים בתכניות הלימודים ובדרכי ההערכה, ניתן לקוות לשינוי בדרכי ההוראה בספרות (אילנה אלקד-להמן, יצחק גילת).
-
לינק
המחקר הנוכחי בחן את תפיסת עולמם הפרופסיונאלי ואת הידע המקצועי של מתכשרים ליעוץ במהלך ההכשרה, באמצעות ניתוח אירועים משמעותיים שהועלו על ידם. ארבעים וארבע סטודנטים ליעוץ חינוכי, הלומדים לתואר שני במכללה במרכז הארץ, התבקשו לתאר בפירוט אירוע למידה משמעותי שנחרת בזיכרונם, להעריך את הידע המקצועי שרכשו באמצעות האירוע , לכתוב מה למדו על עצמם כיועצים לעתיד. למחקר הנוכחי חשיבות במישור התאורטי ובמישור הפרקטי של ההכשרה ליעוץ חינוכי. ממצאי המחקר שופכים אור על תהליך ההתפתחות של תפיסת הידע המקצועי בהכשרתם של סטודנטים ליעוץ חינוכי. הממצאים מלמדים על רכיבי הידע הייעוצי , על המודעות האישית והפרופסיונלית שמתגבשות בשלב ההכשרה במכללה ועל התרומה של מרכיבי ההכשרה לגיבוש זהות מקצועית. בנוסף לכך, ממצאי המחקר מאפשרים לפתח מאגר של תיאורי מקרים , שניתן להשתמש בו במסלול ההכשרה לייעוץ (רוזנאו, שרה. יצחק גילת ).
-
לינק
הנתונים נאספו מ-110 מורות חדשות שהשתתפו בסדנאות הסטאז' במכללת לוינסקי לחינוך בשנת תשס"ט, 46 מהן לימדו במסגרת אופק חדש ו-64 לא לימדו במסגרת התכנית. המשיבות ענו על שאלון מובנה שכלל גם שאלה פתוחה בנוגע ליתרונות ולמגבלות של התכנית. הממצאים הצביעו על רמה גבוהה למדיי של שביעות רצון כללית מההשתתפות ב"אופק חדש". התכנית נתפסה כבעלת תרומה משמעותית בשלושה היבטים – שכר, מעמד המורה והישגי התלמידים – כבר בתום השנה הראשונה לעבודה במסגרת התכנית, אם כי הערכת התרומה של השכר נתפסה כגבוהה יותר מאשר ההיבטים האחרים. עוד נמצא, שהשיפור במעמד המורה קשור לשביעות הרצון הכללית מן העבודה אך לא לכוונה להתמיד בעבודת ההוראה ואילו הערכת התרומה של התכנית להעצמת התלמידים קשורה לכוונה להתמיד בעבודת ההוראה. החיסרון השכיח של התכנית הוא ניצול חלקי של שעות השהייה בבית הספר אשר עלול ליצור עומס יתר בשל הצורך להשלים ביצוע משימות בבית ( חוה גונן , יצחק גילת, רחל שגיא).
-
לינק
המחקר "לחץ בהכשרה להוראה והשלכותיו על המתכשר להוראה" בדק לחץ בקרב סטודנטים להוראה בתקופת ההכשרה להוראה מתוך מטרה להציע דרכים להתמודדות עם מצבי לחץ. המחקר בירר אפוא את השאלות: מהם האפיונים של "לחץ" (stress) בהכשרה להוראה ומה תפקידו בחייו של המתכשר להוראה? כמו כן בדק המחקר מהן השלכות הלחץ על חייו המקצועיים של המתכשר להוראה. השלכות אלה נבדקו באמצעות הקשר בין תחושת הלחץ לבין תחושת הרווחה בתחום המקצועי, הכוללת מוטיבציה להוראה ותחושת מסוגלות עצמית. להלן תיקרא תחושה זו: תחושת רווחה בהכשרה להוראה. שני ממדים אלה, מוטיבציה בהוראה ותחושת מסוגלות, מקובלים כמרכיבים מרכזיים של תחושת רווחה בתחום המקצועי. נמצאו ארבע קטגוריות של מקורות לחץ אליהם נחשפים הסטודנטים במהלך הלימודים: לחצים חיצוניים, שאינם קשורים באופן ישיר ללימודים ויכולים להתרחש אצל כל אדם, או אירועים של שילוב בין דרישות חיצונית לבין הלימודים; לחצים אקדמיים שקשורים באופן ישיר להתנסויות הלימודיות של הסטודנט בתחומים השונים; פחד קהל שמתבטא בחשש מפני הערכה של דמות או קהל שצופה בסטודנט במצבים של בחינה; בדידות, שנובעת מאירועים אשר אינם קשורים ישירות בהתנסויות הלימודיות.תחושת הלחץ הגבוהה ביותר קשורה ללחצים החיצונים, לאחר מכן פחד קהל, לאחר מכן תחושת בדידות ואילו הלחצים האקדמיים יוצרים את תחושת הלחץ הנמוכה ביותר ( ד"ר סגל שרית ד"ר חנה עזר ד"ר יצחק גילת ).
-
תקציר
מורים רואים את מימושו של הקשר הרגשי עם התלמידים ואת טיפוחם האישי כאחד המניעים המרכזיים לבחירה המקצוע ההוראה. הם גם ערים לחשיבות הרגשית שלהם בעיני התלמידים. ואף על פי כן, החלטות יומיומיות בנוגע להגשת עזרה במצוקות אישיות כרוכות פעמים רבות בדילמות. נראה כי הסיבות לדילמות הללו מקורן בהרגשה של העדר מיומנות בתחום הסיוע הנפשי, בחשש לחרוג מהגבולות המקובלים של הקשר מורה-תלמיד, בחשש מחדירה לרשות הפרט ואולי גם ברתיעה מהמפגש הישיר עם מצוקות נפשיות חריפות. המציאות הבית ספרית אינה מאפשרת למורים להתחמק מהתמודדות אמיתית עם דילמות של סיוע לתלמידים. (יצחק גילת)
-
רפרנס
המאמר בוחן תפיסות של סטודנטים להוראה ושל מורי מורים בנוגע לטבעה של הוראה יעילה במכללה להכשרת מורים. 110 סטודנטים להוראה ו- 48 מרצים במכללה להכשרת מורים בישראל מילאו שאלון מובנה להערכת הוראה. הממצאים העידו על שלושה היבטים של הוראה יעילה, המשותפים לסטודנטים ולמורי המורים: (א) הוראה יעילה כוללת ממד בין -אישי וממד דידקטי. (ב) הממד הבין-אישי אחיד יותר באופיו מהממד הדידקטי. (ג) המאפיינים שנתפסו כחשובים ביותר להוראה יעילה הם בקיאות בתחום הדעת, בהירות הניסוח, קידום החשיבה וקידום העניין (יצחק גילת, שרי בר-און, אשר גניס, גד אורית, אתי בכר)
-
תקציר
מפתחי קורסים מקוונים כבר לא שואלים האם לשלב למידה מרחוק אלא מהי הדרך האופטימאלית של השילוב לנוכח המגוון הרחב של טכנולוגיות העומדות לרשות המשתמשים בסביבות טכנולוגיות מתקדמות. הדילמות של מפתחי הקורסים לגבי תכנון ההוראה בקורסים משלבי הוראה מרחוק מתבטאות בהיבטים רבים של שילוב הטכנולוגיה.בהרצאה הוצגו מודלים שונים של תקשוב ושל מבנה המטלות בקורסים מתחומי דעת שונים וממצאי מחקר בקרב סטודנטים להוראה (ממכללת לוינסקי) המראים שקיים דפוס של העדפה של צורת הלמידה המאפיין את הלומד. (יצחק גילת, רחל שגיא)
-
תקציר
נחקרה סדנת סטאז' מונחית בה משוחחות מורות מתחילות עם עמיתות על קשיים בהוראתן בקבוצת דיון מקוונת. פותח שאלון ובו 20 מאפיינים של קבוצת הדיון שמוינו בשלוש קטגוריות: מערך התפקידים בדיון , מדיה והמשימות לפי הסכם השתתפות. נמצא שהמשתתפות תפסו את השיחה המקוונת כמקדמת הבנה על קשיים וחשיבה על דרכי התמודדות. מצגת מתוך הרצאתם של צביה לוטן ויצחק גילת בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05
-
רפרנס
מחקר המשך העוקב אחרי הלמידה מרחוק באמצעות שילוב טכנולוגיות מחשב. מטרת המחקר לבדוק את יכולת השחזור של הממצאים שהתקבלו במחקר הראשון, ולהוסיף לבדיקה משתנים שלא נכללו בו. באופן ספציפי המטרה היא ללמוד מהן העמדות של הסטודנטיות כלפי למידה מרחוק, האם הן קשורות לתפיסות למידה, והאם הן קשורות לכמות ולאופי של שילוב טכנולוגיית מחשב בלמידה של הקורס. (יצחק גילת, רחל שגיא, טל יעקובי)
-
סיכום
המאמר מציג תהליך של פיתוח כלי (שאלון) להערכת הוראה במכללה באמצעות סטודנטים. הכלי המוצג מתמודד עם חלק מן המגבלות של הכלים הקיימים באמצעות יצירת זיקה חזקה במיוחד בין הממדים להערכה לבין ההקשר שבו היא מתבטאת, דהיינו מכללה להכשרת מורים. פיתוח הגרסה הראשונה של הכלי התבסס על מגוון מקורות הלקוחים מהזירה הפדגוגית במכללה, כמו תצפיות במורים הנחשבים מוצלחים, ראיונות עם מורים ועם בעלי תפקידים פדגוגיים, תיעוד אירועים הלקוחים מהתנסויות של סטודנטים ושל מורים וחומר תאורטי. (יצחק גילת, שרי בראון, גניס אשר)
-
תקציר
יצחק גילת
מיון:
13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין