-
לינק
לפי הערכות שונות , המחקר האתנוגראפי הוא הנפוץ ביותר בקרב חוקרים איכותניים בשדה החינוך. למרות שברחבי העולם הגישה האתנוגראפית ושיטות המחקר הקשורות בה נלמדות בקורסים וותיקים ומרובי טקסטים, עדיין שוררת אי הסכמה, או שמא נאמר, דיאלוג תמידי , אשר לעיסוק באנתרופולוגיה בכלל ובאתנוגרפיה בפרט. נדמה כי חוקרים בגישה האתנוגרפית מודעים לעמימות הנלווית למשמעות המושג. בסקירתו הקצרה ומאירת העיניים בוחן ד"ר יהודה בר שלום את הסוגיות הבאות: התפתחותה של האתנוגרפיה, אתנוגרפיה וביקורת החברה, מקומו של החוקר ועוד.
-
מאמר מלא
המאמר של חנסאא דיאב, יהודה בר שלום ואנה רוסו מנתח את תהליך הלמידה בתכנית "שוני ומגוון בחברה הישראלית". תכנית זו מאפשרתלסטודנטים היכרות עם הקבוצות החברתיות האחרות, בחינת גבולות הזהות שלהם ואפשרות של קבלה חיובית של עולמו של האחר בחברהרב-תרבותית. מטרת מאמר זה היא תיאור תכנית חינוכית חדשה שנוסתה בשנה"ל תשס"ו במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין וניתוחה. התכנית נקראת ”שוני ומגוון בחברה הישראלית". תחום הדעת הנלמד הוא סוגיות חברתיות שונות ויחסים בין קבוצות ותת-קבוצות בחברה הישראלית.
-
לינק
מחקר זה מתעד ומלווה את היישום של תכנית "גוונים" בשלוש מכללות לחינוך בישראל. תכנית "גוונים" היא פרי מאמץ של המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית להשפיע על תפיסת נושא העולם היהודי בימינו בחברה הישראלית. הרצון הוא ללמד את הסטודנטים להכיר סוגי חיים אחרים בהם בוחרים יהודי החיים בתפוצות ולפתח בהם תפיסה סובלנית לתרבויות שונות. לתכנית הצטרפו שלש מכללות לפי פריסה ארצית הכוללת את אורנים, לוינסקי ואחווה/הרצוג. כל מכללה העמידה צוות הקמה רב-תחומי, שמטרותיו לגבש תפישה מכללתית אזורית ייחודית בנושא העם היהודי בימינו, לבנות תכנית לימודים בנושא לפרחי הוראה ומורים משתלמים, ליצור מעגל השפעה בקרב מורי המורים במכללה, ולהקים גשרים לקהילה הסובבת ולעם היהודי בתפוצות. צוותי ההקמה של המכללות משתתפים במסגרת-על של'קהילה לומדת', שמהווה פלטפורמה אקדמית-רעיונית-מקצועית (יהודה בר שלום)
-
סיכום
הספר אידיאה של תיקון הוא בבחינת אתנוגרפיה השוואתית ראשונה מסוגה בשדה החינוך הישראלי. הוא מהווה תרומה משמעותית להבנה של החינוך הרב-תרבותי, ולתפיסת העוצמה והפוטנציאל הגלומים ביזמות חברתית-חינוכית הבאה לחולל שינוי בסביבה משתנה ועמוקת שסעים. הספר עוסק בחמישה בתי ספר שתלמידיהם מגיעים מתוך סביבה חברתית מפוצלת. הוא מציג עדויות אודות מורים ומחנכים המשמשים כיזמים חינוכיים-חברתיים ופועלים לחיברות ולקידום תלמידים בסביבה המאופיינת בשוני תרבותי, הטרוגניות וקיטוב אתני ודתי. הוא מראה כיצד בתי ספר מעצבים בקרב תלמידיהם זהות עצמית הפתוחה לקבלת האחר בצד פיתוח יכולת לימוד מרשימות (יהודה בר שלום)
-
לינק
מחקר איכותני זה מתמקד בבדיקת המודל החינוכי המנחה חמישה בתי ספר ישראליים אשר צומחים ופועלים מתוך אחד השסעים בחברה הישראלים. בתי הספר הנחקרים הם נווה שלום, קשת, קדמה, ביאליק ובית הספר הדמוקרטי בחדרה. במחקר נמצא הרבה מן המשותף באסטרטגיות ובגישות של בתי הספר (גמישות, פתיחות, פלורליזם) לצד דמיון ושוני בתכנים ובדגשים (בר-שלום יהודה).
יהודה בר שלום
מיון:
5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין