המחקר המוצג במאמר זה מתמקד בסיפורי החיים המקצועיים של שתי מרצות המלמדות במכללה להכשרת מורים, על רקע שינויים מרחיקי לכת בהכשרת מורים, בעיקר הכנסת תכנית לימודים חדשה למכללות לחינוך. כל אחת מהמרואיינות מייצגת את הקבוצה המקצועית שהיא משתייכת אליה. האחת – את קבוצת המרצים במכללה, בעלי ותק של עשר שנים לפחות, שאינם בעלי תפקיד; השנייה – את קבוצת בעלי התפקידים שהם חברי סגל קבועים, חדשים יחסית במכללה (חנה עזר, עירית קופפרברג).

במחקר אשר נדון במאמר זה מתואר חקר מקרה של עמיתות בין מכללה לחינוך לבין בית ספר יסודי הנמצא בעיר במרכז הארץ. התיאור הוא מנקודת מבטן של ארבע קבוצות משתתפים המעורבות בהבניית העמיתות: (א) מדריכות מטעם המכללה (מובילות התהליך); (ב) מנהלת בית הספר וסגניתה; (ג) מורות מאמנות בבית הספר; (ד) סטודנטים מן המכללה אשר מתכשרים להוראת מתמטיקה ואנגלית. כל קבוצה יצרה 'נרטיב של השתתפות', כזה שיסודו בראייתה את תהליך ההבניה של העמיתות אשר היא השתתפה בו ( חנה עזר, תמי ראובני, נורית מירב, חיותה רגב).

לאור דרישות מתווה הלימודים החדש הציבה מכללת לוינסקי לחינוך בתהליך ההכשרה בתואר הראשון, בכל מסלולי ההכשרה, את העיקרון של התפתחות מקצועית ולמידה לאורך החיים, תוך חקר ההתנסות . במסגרת זו, ועל פי הנחיות המתווה, נדרש כל סטודנט ל B.Ed במכללה לקורס סמסטריאלי, שנקרא "אוריינות אקדמית". בנוסף, הפעילה המכללה, כחלק מהשינויים הקוריקולריים בבית הספר לחינוך, המעניק תואר B.Ed. למידה אינטגרטיבית של מיומנויות אקדמיות בתחומי הדעת השונים. זאת, במסגרת העיקרון המוגדר במתווה הלימודים של שילוב "היבטים של שיח כתוב ודָבוּר בתהליכי הוראה ולמידה". מטרת המחקר נבחנה באמצעות שאלון שהיה ברובו סגור, והכיל מספר שאלות פתוחות. השאלון הועבר ל 147 סטודנטים להוראה בשנת תשס"ט, ול 139 סטודנטים להוראה – בשנת תש"ע. המחקר המוצג בדו"ח הנוכחי הוא מחקר המשך למחקר שנערך בתשס"ט ) .תחילה יוצגו תקצירים של עיקרי הממצאים מן המחקר הקודם, עיקרי הממצאים מן המחקר שנערך בתש"ע לסטודנטים בלבד ותקציר השוואה בין שתי קבוצות הסטודנטים. לאחר מכן, יוצגו בפירוט מחקר תש"ע והשוואה בין שני המחקרים ( עזר, חנה /מרגולין, ברוריה /שגיא, רחל).

המחקר "לחץ בהכשרה להוראה והשלכותיו על המתכשר להוראה" בדק לחץ בקרב סטודנטים להוראה בתקופת ההכשרה להוראה מתוך מטרה להציע דרכים להתמודדות עם מצבי לחץ. המחקר בירר אפוא את השאלות: מהם האפיונים של "לחץ" (stress) בהכשרה להוראה ומה תפקידו בחייו של המתכשר להוראה? כמו כן בדק המחקר מהן השלכות הלחץ על חייו המקצועיים של המתכשר להוראה. השלכות אלה נבדקו באמצעות הקשר בין תחושת הלחץ לבין תחושת הרווחה בתחום המקצועי, הכוללת מוטיבציה להוראה ותחושת מסוגלות עצמית. להלן תיקרא תחושה זו: תחושת רווחה בהכשרה להוראה. שני ממדים אלה, מוטיבציה בהוראה ותחושת מסוגלות, מקובלים כמרכיבים מרכזיים של תחושת רווחה בתחום המקצועי. נמצאו ארבע קטגוריות של מקורות לחץ אליהם נחשפים הסטודנטים במהלך הלימודים: לחצים חיצוניים, שאינם קשורים באופן ישיר ללימודים ויכולים להתרחש אצל כל אדם, או אירועים של שילוב בין דרישות חיצונית לבין הלימודים; לחצים אקדמיים שקשורים באופן ישיר להתנסויות הלימודיות של הסטודנט בתחומים השונים; פחד קהל שמתבטא בחשש מפני הערכה של דמות או קהל שצופה בסטודנט במצבים של בחינה; בדידות, שנובעת מאירועים אשר אינם קשורים ישירות בהתנסויות הלימודיות.תחושת הלחץ הגבוהה ביותר קשורה ללחצים החיצונים, לאחר מכן פחד קהל, לאחר מכן תחושת בדידות ואילו הלחצים האקדמיים יוצרים את תחושת הלחץ הנמוכה ביותר ( ד"ר סגל שרית ד"ר חנה עזר ד"ר יצחק גילת ).