עבודה זו היא חלק ממחקר מעקב עצמי המנסה לבחון ולאפיין תהליך חשיפה של שיקולי דעת שלי( ד"ר דיתה פישל) כמרצה, בבניית סמינריון, וניהולו באמצעות בלוג אישי. הבלוג נמצא באתר הסמינריון, פתוח לצבור אנשי המכללה, מתעדכן בהתאם לאירועים המתרחשים בשיעורים ובפורומים המלווים. מטרות העבודה: א להציג לחקור ולשפר שיקולי דעת שלי ובחירות בהתמודדות עם הכנת סמינריון; בלקדם יצירת קהילה לומדת בגישה מעורבת ( blended community ); ג. לסייע ללומדות באמצעות חשיפת התהליך האישי שלי להפיק שאלות פוריות ובהמשך לבחור נושא לסמינריון; ד) לאפשר לי, כותבת הבלוג, להפיק תובנות לגבי עשייתי המקצועית; ה. לקבל משוב מעמיתים שלי בצוות. הממצאים מתייחסים לשלב שבו נמצא הבלוג בעת הגשת ההצעה, וניתן לצפות בן באמצעות קישור המצוין בהמשך ( דיתה פישל) .

הסקירה מציגה מגוון של מחקרי בוגרים אשר נעשו במכללות להכשרת מורים בארץ. היא מתייחסת לדוחות מחקר מתחילת שנות התשעים שנשלחו ע"י המכללות למוכן מופת או שנענו לפניית החוקרות. הסקירה כוללת תמונת מצב בתחום המחקרי ומטרת לאפיין את המחקרים, לברר במה הם עוסקים, לעמוד על המשותף ועל השונה ביניהם, על הגישות המחקריות וכדומה. הסקירה נותנת תמונה כללית הדומה בחלקה הגדול לממצאי מחקרים דומים שנערכו בעולם המערבי, אולם היא אינה חודרת מספיק לעומקם של תהליכי ההכשרה ולמורכבות העשייה המקצועית של הבוגרים. אין בדוחות גם הד לוויכוח האקדמי והציבורי על הכשרת המורים ועל איכות המורים , ונראה כאילו יש נתק מסוים בין השאלות המעניינות את המוסדות לבין מה שמטריד את הציבור בתחום החינוך. החוקרות מציגות את השאלה אם יש צורך בקביעת סטנדרטים לאומיים ובקיום מחקרי מעקב מערכתיים אחידים שיאפשרו מדידה אובייקטיבית יעילה ואחידה שתתן מענה מספק לקובעי המדיניות או שעדיפים מחקרי עומק קטנים יותר שילוו את הבוגרים לאורך הדרך, יחשפו את המורכבות הרבה של עשייתם וישפכו אור על שאלות שונות ( שגריר לאה, ברק יהודית,פישל דיתה ).

עבודה זו עסקה בניתוח שיח מתוקשב של מתכשרים להוראה אודות משימה, במטרה לבחון את תרומת המשימה והשיח במהלכה לידע אמונות ועמדות המשתתפים אודות אנשים עם מוגבלויות אינטלקטואליות. השיח הנחקר הוא שיח אסינכרוני מתוקשב, העוסק במשימת אורך סמסטריאלית, שבה התבקשו המשתתפים בקורס להתלוות לאדם בעל מוגבלויות אינטלקטואליות קשות במשך עשרה מפגשים שבועיים. בשיח השתתפו 18 מתוך 32 מתכשרים להוראה שהשתתפו בקורס, הוא נמשך 93 ימים בסמסטר אחד. תהליך ניתוח השיח היה בעל אוריינטציה איכותית ומעורבת בוצע באמצעות ניתוח תוכן שהתייחס לשלוש קטגוריות: ידע קודם, וחדש ואמונות ועמדות לאורך השיח. ממצאי הניתוח מראים שמעל 40% מהשיח עסק במשימה, מתוכו 58% עסק בידע חדש, 15% בידע קודם ו 27%- באמונות ועמדות. הממצאים הבולטים היו: א. התייחסות המשתתפים למשימה כאל מצב חדש וייחודי, ממצא המעיד על קישור (העברת ידע) מועט של ידע קודם לידע חדש; ב. קהילה לומדת שהשיח בה התאפיין בנוכחות חברתית ( שיתוף ותמיכה הדדית) וקוגניטיבית (הפקת משמעות באמצעות שיח רפלקטיבי) ללא פנייה למקורות ידע חיצוניים ומעט העברת ידע ( דיתה פישל ).

עבודה זו עסקה בניתוח שיח של מתכשרים להוראה שנושאו היה משימה מסוימת. מטרת העבודה הייתה לבחון את תרומת המשימה ואת תרומת השיח הקבוצתי לידע, לאמונות ולעמדות המשתתפים על אודות אנשים עם מוגבלויות אינטלקטואליות. השיח הנחקר הוא שיח א-סינכרוני מתוקשב, העוסק במשימת אורך סמסטריאלית, שבה התבקשו המשתתפים בקורס להתלוות לאדם עם מוגבלויות אינטלקטואליות קשות למשך עשרה מפגשים שבועיים. אפיון השיח של כל משתתף מראה שרובם עסקו בתיאור חוויות מתוך המשימה ותגובות לאירועים שעלו בשיח. נראה שהשיח בפורום יצר מעין אווירה שעודדה את המשתתפים להפגין תחושות חיוביות, לפרש אירועים ברוח טובה. כך בעיקר התאפיינו המשתתפים שנכנסו לשיח מתחילתו, ואילו משתתפים שהצטרפו מאוחר יותר הציגו יותר בעיות וקשיים. עם זאת, כולם זכו לתמיכה ולעידוד מחברי הקבוצה ( דיתה פישל).

עבודה זו מציגה ניתוח שיח אישי וקבוצתי של מתכשרות להוראה, במהלך קורס, במכללה להכשרת מורים. השיח עוסק במשימת הקורס, חניכה שבועית, של אדם מאותגר שכלית על ידי מתכשרת להוראה. מטרת העבודה לאפיין את התפתחותן המקצועית של משתתפות הקורס, המתכשרות להוראה, באמצעות מודל התפתחות מקצועית של קגן (Kagan).ממצאי ניתוח ראשוני של דגימות שיח, מצביעים בתחילת המשימה על חששות וקשיים אישיים ובהמשך על רכישת ידע חדש, ללא שימוש במקורות ידע חיצוניים, כגון חומר קריאה. הממצאים ראשוניים, ועשויים להצביע על תהליך התואם בחלקו את המודל של קגן, לפיו, התנסות תורמת לרכישת ידע חדש ושינוי באמונות אצל מתכשרות להוראה (דיתה פישל)