במאמר זה מבקשים המחברים להציג את ממצאי המחקר האתנוגרפי של החינוך הפורמלי והלא פורמלי לילדים ולבני נוער בישראל שפורסמו בעשורים האחרונים בארץ ומחוצה לה. מכאן שלא כללו בסקירה זו את החינוך הגבוה ואת הכשרת המורים, שאמנם נעשו עליהם לא מעט עבודות מחקר איכותניות שונות, אך רק מעט אתנוגרפיות ( שמחה שלסקי, ברכה אלפרט, נעמה צבר-בן יהושע).

התוצר הכתוב של מחקר איכותני הוא יצירה מורכבת, דחוסה רפלקסיבית, דמוית קולאז' , המייצגת את דימויי החוקר, הבנותיו ופרשנותו את העולם או את התופעות שהוא חקר. זוהי יצירה התובעת מן הכותב לא רק להציג את ממצאי המחקר ולטעון טיעונים בהקשר לשאלות המחקר, אלא גם לבנות טקסט אמין , משכנע , מעניין ומושך. ד"ר ברכה אלפרט מציעה במאמרה מאיר העיניים כמה תובנות שגובשו מתוך ניסיון בכתיבה ובהערכה של עבודות כתובות, בעקבות מפגשי עמיתים בקבוצת הכתיבה – שהיא חלק מקבוצת העניין במחקר איכותני הפועלת במכון מופ"ת- ומתוך עיון בספרות על מחקר איכותני ובדוגמאות של מחקרים איכותניים. אלה מאורגנים לפי שלושה נושאים: 1. החיבור האיכותני כחיבור אמין ומעניין . 2. החיבור האיכותני כתהליך חקירה 3. החיבור האיכותני כיצירה.

מחברת המאמר עורכת השוואה מתודית בין סוגי התנסויות מחקריות שלה: כחוקרת אתנוגראפית חיצונית בבית ספר, וכחברה בצוות שיתופי העורך מחקר פעולה והכולל בתוכו מורות. המאמר מהווה התבוננות או רפלקציה על מקום החוקר בתהליך, על אופני הלמידה ויצירת הידע, על מערכות היחסים הנוצרות, על תהליכי ניתוח ופרשנות, ועל תשומות ותרומות של ההשתתפות במחקר פעולה לעומת זאת שבמחקר אתנוגראפי רגיל. ההשוואה יכולה לסייע בידי חוקרים, במיוחד אלה המתעניינים במחקרי פעולה, לקבל החלטות לגבי אופי המחקרים שהם מבקשים לערוך. נראה כי מחקר פעולה על אף היותו שיתופי, ואולי בגלל זה, תובע יותר מאמץ אינטלקטואלי, רגשי ומעשי, מאשר המחקר האתנוגראפי הרגיל. הוא מורכב יותר ודורש מן החוקר מיומנויות נוספות על אלה שבמחקר רגיל, וביניהן יכולת להנחות אנשי מעשה בעריכת מחקר וכן תקשורת טובה ויכולת לנווט מערכות יחסי גומלין מורכבות (ברכה אלפרט)

המאמר מתאר מחקרי פעולה המתקיימים במכללות להכשרת מורים בארץ בשיתוף עם בתי ספר, וממליץ לתמוך במחקר זה כנתיב התפתחות חשוב של מורים לשיפור מעמדם המקצועי וכמקדם את תרומת המחקר החינוכי למקצוע ולידע ההוראה. (ברכה אלפרט, דרורה כפיר)