-
לינק
מחקר זה בדק את הפרדיגמות שהוצגו לעיל – מדגם של 52 מורים בני 45 ומעלה בעלי 20 שנות ותק ומעלה, הלומדים במודל למידה אינטגרטיבי, ולא ליניארי, שהוכשרו בקורס, שעסק בנושא "פתיחות לאחר – טיפוח מצוינות בכיתה". בשיטה זו שני מורים לימדו בו-זמנית בכיתה. דרכי ההוראה היו .co-teaching כמו כן, נערכו סדנאות, למידת עמיתים וסרטים. ארבעה חודשים לאחר תום הקורס – נתבקשו הלומדים להשיב על שאלון עמדות בנושא הספציפי של הקורס הנלמד ( מצוינות) ועל שאלון הערכת הקורס.ממצאי-המחקר מלמדים, שדרכי ההוראה בשיטת co-teaching שננקטו היו יעילות מאוד. המורים היו שבעי- רצון מדרך הלמידה של הם אף הצביעו על יעילות הסדנאות והצפייה בסרטים. הם למדו מ"למידת עמיתים", מרפרטים וממצגות. הלומדים דיווחו על העשרת הידע, על פיתוח יכולת אישית רפלקטיבית וכן על אוריינטציה ביחס לבעיות מוסריות קונפליקטואליות ביחס בין צורכי היחיד לצורכי החברה. הם רכשו יכולת אנליטית, וכן – ידע אקדמי ופרקטי. המורים העידו, שחשו אחריות לכל תלמידי הכיתה. הם ראו את המחוננים והמצוינים – כתורמים לכיתה. הם ציינו את חשיבות דרכי ההוראה לטיפול במחוננים ובמצוינים ( אסתר טוב לי. יחיאל פריש ).
-
סיכום
תכנית ההתערבות הנחקרת מפתחת סכמות-שיח סיפוריות כבר מיום הלימודים הראשון: הילדים קוראים לבד מדי יום ביומו, מאזינים מדי יום ביומו, קוראים במקהלה מדי יום ביומו, משוחחים על הסיפורים מדי יום ביומו, קירות הכיתה מעוטרים ונראים כספר פתוח, הספרייה עשירה ומדרבנת לפעילויות –קריאה. כל אלה דואגים להעשיר מהותית את סכמות-השיח הסיפוריות. במחקר זה ביקשה המחברת לבדוק: האם חשיפה זו לסיפור וספר מביאה תלמידים להנאת הקריאה, לקריאה מרובה ולזכירה טובה יותר של סיפורים שנקראו – ביחס לילדים האחרים? המחקר נועד לבדוק, אם תכנית התערבות מובנית, שיטתית, מסודרת, מעמיקה ומקיפה – תחולל שינוי אצל ילדי כיתות מקדמות, שבאו ממיצב אורייני חברתי נמוך ולא נחשפו להון אורייני, הטמון בסיפור ובספר (אסתר טוב-לי)
אסתר טוב לי
מיון:
2 פריטים
פריטים מ- 1 ל-2
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין