ההיענות לתכנית "אקדמיה-כיתה" בשנת תשע"ו היתה נמוכה, בעיקר במכללות מהחברה היהודית במרכז הארץ: המקורות למורים בחינוך הממלכתי. עניין זה מפתיע, משום שהתוכנית מציבה את שילוב הלמידה הפרקטית–תיאורטית כמרכיב מרכזי בהכשרה להוראה, ויכולה לסייע בפתרון דילמות הקשורות בהתפתחות מקצועית של הסטודנטים ובהכנה מיטבית לקראת עבודתם כמורים.במטרה להבין את ההבדל בין התנסות בדגם "אקדמיה כיתה" לבין התנסות בדגם מסורתי, כפי שמעריכים סטודנטים מהחברה היהודית וסטודנטים מהחברה הערבית, נוסחו השאלות הבאות:

המחקר בוחן שותפות תלת-שנתית בין מכללה לבית ספר שמטרתה לקדם הוראת מדע וטכנולוגיה בבית הספר. המאמר מתמקד בשנתיים הראשונות של השותפות, והוא מציג את ההשלכות של עריכת שינויים ארגוניים ופרסונליים (מעטפת השותפות) במהלך השותפות על השגת המטרות והיעדים (מהות השותפות). בכל אחת משנות השותפות הגיעו לבית הספר היסודי הנבחר שש סטודנטיות בשנה השלישית להכשרתן בהוראת מדעים. כל סטודנטית שובצה לכיתה מסוימת ולימדה בה יומיים בשבוע – ביום האחד הוראה כוללת בהנחיית מדריכה פדגוגית כוללת, וביום האחר הוראת מדעים בהנחיית מדריכה פדגוגית בתחום המדעים. המדריכות הפדגוגיות ליוו את הסטודנטיות במשך כל שעות שהותן בבית הספר. כמו כן ליוותה את הסטודנטיות המורה המאמנת, מחנכת הכיתה ( אילנה רונן).

המאמר מציג את עמדותיהם של סטודנטים שונים – "מיוחדים" , "רגילים" ו"מצויינים" – לגבי תרומתו של קורס מקוון בהוראת המדעים כסביבת למידה המותאמת ללומדים שונים. המאמר מתבסס על ממצאי חמש שנות מחקר. במחקר נבדקו עמדות הסטודנטים כלפי היבטים שונים בקורס המקוון והישגי הסטודנטים בקורס. במהלך הקורס נעשה שימוש במגוון כלים מקוונים : מאגרי מידע , פורומים ,פריטי מולטימדיה , מעבדות מקוונות , תרגול מקוון , מטלות מקוונות , הודעות אלקטרוניות ומפגשים סינכרוניים שכללו ייעוץ והרצאות. במחקר נמצא כי הישגיהם של הסטודנטים "המיוחדים" לא נפלו מאלה של עמיתיהם ה"רגילים" והמצוינים" . ממצאי המחקר המתבססים על הערכת הסטודנטים מצביעים על תרומה של הקורס המקוון לסטודנטים משלוש הקבוצות : "מיוחדים", "רגילים" ו"מצוינים" אם כי התרומה הייתה גדולה יותר עבור הסטודנטים ה"מיוחדים" ( אילנה רונן . מירי שינפלד).