המסלול העיוני המקוצר נוצר בשנות התשעים כדי לספק מענה לימודי לתלמידות ותלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובעלי הישגים קודמים נמוכים, שבעשורים קודמים היו מופנים ברובם לחינוך מקצועי ללא תעודת בגרות. הביקורת המתמשכת כלפי סוג זה של הסללה הייתה מהגורמים העיקריים ליצירת המסלול הזה. ואולם מחקר זה מראה שהצלחת המהלך הייתה מוגבלת מאוד. אמנם מסלול זה העלה את שיעורי הזכאות לתעודת בגרות, אולם סיכוייהם של בוגריו לרכוש השכלה אקדמית נותרו נמוכים מאוד, ולנוכח הקשר המשמעותי בין השכלה אקדמית לשכר גם הכנסתם הממוצעת נמוכה יחסית בשל כך.