בספר חדש זה מכונסים היבטים עיוניים, מחקריים ומעשיים המתארים את המתרחש בתחום האחריות החברתית בזיקה לתחום הכשרת המורים, כפי שאלה משתקפים ביוזמות השונות הצומחות מתוך המוסדות האקדמיים.

מחקר זה עוסק בתפיסות של חונכי מורים מתחילים לגבי חונכות טרם הכשרתם כחונכים. בישראל, על כל המורים המתחילים לקבל תמיכה והערכה מחונך במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם. מטרת מחקר זה הייתה להפיק מחונכים עתידיים את תפיסותיהם לגבי חונכות מקצועית, כבסיס לפיתוח קורסים להכשרת חונכים. סופק שאלון ל-170 מורים מנוסים שרק החלו ללמוד בקורסי חונכות בישראל (Schatz-Oppenheimer, Orna , 2017).

מנהלים ומורים חונכים ממלאים תפקיד מרכזי בהצלחתם של מורים מתחילים להשתלב בבית הספר. לפי חוזר מנכ"ל בנושא ההתמחות בהוראה (חוזר מנכ"ל תש"ע/1(ב)), המנהל אחראי אדמיניסטרטיבית ופדגוגית לתהליך ההשתלבות של המורה המתחיל בבית ספרו; בהתאם לכך עליו להיות מעורב בתהליך ההתמחות באופן פעיל, לתמוך במורה המתמחה ולהעריך את תפקודו. באותו החוזר מצוין כי על המורה החונך להוות דמות פדגוגית מרכזית עבור המורה המתחיל, לתמוך בו ולהעריך את תפקודו (מקצועית ואישית). מטרת המאמר היא להתחקות אחר תפיסת אחריותם ומעורבותם של מנהלים ושל חונכים בהתמחות בהוראה (ניצה שוובסקי, ג'ודי גולדנברג, אורנה שץ-אופנהיימר, ליאת בסיס).

המחקר המוצג בודק את תפיסותיהם של מנהלי בתי ספר כלפי קורס ההכשרה למורים חונכים. זהו חלק ממחקר רחב-היקף בנושא ההתמחות בהוראה. בשנת תש"ס (2000) החלה לפעול בכל מערכת החינוך במדינת ישראל תכנית ההתמחות למורים מתחילים בשנת עבודתם הראשונה. אחד הרכיבים המבנים את ההתמחות הוא קבלת חונכות בידי מורה חונך לאורך השנה. תפקיד החונכות הוא חדש במערכת, ובשנים האחרונות משרד החינוך פיתח מערך של קורסים להכשרת חונכים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות ( שוובסקי, נ' ושץ-אופנהיימר, א' ) .

מאמר זה עוסק בהיבטים התאורטיים של תפיסת החונכות למתמחים בהוראה כתפקיד מורכב ורווי מתחים. לתפיסה מקצועית זו השלכות לגבי תהליך ההכשרה, תהליך ההתמחות ומערכת החינוך. בישראל מתקיימים זה כבר כמה שנים קורסים לחונכים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות כחלק מהתפיסה שלהכשרה לתפקיד החונכות זיקה לתהליכי למידה אקדמיים. כמו כן, ביסודות הנלמדים בתפקידי החונכות אצור ידע שנצבר על קשיים של מורים מתחילים, והלימוד מבוסס על ההנחה שתהליך הלמידה הוא קונסטרוקטיבי. במאמר זה מתייחסת הכותבת לארבעה תחומים עיקריים שעל החונכים להתמודד עמם: תחום התוכן הפדגוגי (כגון חוסר שליטה בתחום הידע הדיסציפלינרי ובעיות בהוראה בכיתה הטרוגנית), תחום הלומדים ומאפייניהם (דוגמת קשיים בניהול הכיתה ובארגונה, בטיפול בבעיות משמעת ובהקניית הרגלי למידה ושגרות עבודה אצל תלמידים), התחום המערכתי-ארגוני (כגון פער בין ציפיות המתמחים מן המערכת לבין מה שהם מקבלים ממנה בפועל וקשיי הסתגלות שונים) והתחום האישיותי (העמימות שחשים מתמחים לגבי זהותם המקצועית שטרם גובשה, המביאה למתחים ולאי נחת). ( שץ-אופנהיימר, אורנה ) .

מאמר זה מתאר מחקר שליווה בוגרי מכללה לחינוך, ילידי אתיופיה, אשר גרים בישראל ולומדים בתכנית ייחודית להכשרה להוראה, במסעם לאתיופיה. הסטודנטים – בוגרי המכללה- ענו על שאלונים לפני המסע ועם שובם לארץ. כמו כן במהלך המסע נערכו ראיונות אישיים עם כל אחד מהמשתתפים. משילוב שיטות המחקר עלה כי ניתוח תוכנן של שאלות פתוחות העוסקות במטרות המסע ובציפיות ממנו וניתוח איכותני נרטיבי של הראיונות מלמדים, כי היוצאים למסע היו עסוקים בעיקר בהוויית זהותם. המסע יצר מפגש של הסטודנטים להוראה עם תרבות המקור שלהם, ואפשר דיאלוג פנימי בין העולם שממנו באו לבין ההווה הקיומי שלהם. בדרך זו הם בחנו מחדש את הרכיבים השונים בזהותם האישית, התרבותית והמקצועית. המסע חשף את המשתתפים למארג של חוויות, מראות ושאלות, והיה מנוף להעצמה אישית בשלושת תחומי הזהויות האלה ( אורנה שץ אופנהיימר , אסתר קלניצקי).

הרצאתה של אורנה שץ-אופנהיימר עסקה בתפיסת תפקיד החונכות למתמחים בהוראה, בישראל, כפי שמשתקפת בתוכניות קורסי החונכים שבמכללות להוראה ובאוניברסיטאות. תפיסת תפקיד החונכות מורכבת ורווית מתחים ולתפקיד החונכות חשיבות על תהליך קליטתם של מורים חדשים והשפעה על כלל מערכת החינוך: המתמחים- נדרשים להסתגל לתפקיד מקצועי במערכת ארגונית חדשה ומתמודדים עם קשיים ואתגרים. החונכים – במקביל, נדרשים בתפקידם למספר תהליכים: מתן תמיכה לקשיי המתמחה ובו זמנית להעריכו לקראת קבלת רישוי בהוראה; לטפח גישה אמפתית כלפי המתמחה, המשלבת עמדה שיפוטית מקצועית; לעודד את המתמחה לאוטונומיה מקצועית תוך מודעות לתלותו בחונך; לפעול במסגרת הנחייה שבועית קבועה, המכוונות אל המתמחה כפרט – בעודו חלק מהמערכת החינוכית, שבה פועל כעמית.

החוברת דנה בתפיסת תפקיד החונך ובעקרונותיו, כפי שגובשו במהלך השנים האחרונות על בסיס הספרות המקצועית והניסיון שנרכש בארץ, במטרה לסייע בידי החונכים למלא את תפקידם המקצועי. חוברת זו כוללת חומר בסיסי בנושא החונכות: דפוסי העבודה הרצויים במערכת החונכות, סיכום תפקיד החונך עפ"י חוזרי מנכ"ל משרד החינוך. החוברת כוללת נספחים מועילים כגון דוח צפייה חונך – מתמחה, סעיפי הערכה בחינוך הקדם יסודי, סעיפי ההערכה בהוראת בתי ספר, טופס הערכה מסכמת של הגננת החונכת, טופס התרשמות המורה החונך/ת מהמתמחה בהוראה בבית הספר היסודי, טופס הערכה עצמית של המתמחה בהוראה בבית הספר היסודי, טופס חוות דעת מרכז/ת מקצוע או שכבה על המתמחה בהוראה בחינוך העל יסודי, גיליון הערכה מסכמת של ועדת ההערכה את המתמחה בהוראה בבית הספר העל יסודי (אורנה שץ אופנהיימר ושרה זילברשטיין)

מאמר זה מתייחס לאחד מיסודות הביצוע של תכנית לימודי ההתמחות למורי מורים. המחברות מתארות את עבודת הטיוטרים במסגרת לימודי ההתמחות, הן עומדות בעיקר על התהיות, על הלבטים ועל השאלות הלא פתורות בעבודה זו. הן דנות בשאלה השבה ועולה בדיוני הצוות של לימודי ההתמחות – כיצד ובאיזו מידה משתלבת האוטונומיה הפדגוגית-מקצועית –אקדמית של הטיוטרים בייצוג העמדות המציגות את הגישות המוסכמות במסגרת תכנית לימודי ההתמחות. המחברות מרחיבות בהסבר על מורכבות מילוי התפקיד של הטיוטור. מילוי התפקיד "מתאפיין ביכולת של גמישות, ראייה מורכבת וחשיבה רפלקטיבית" (אורנה שץ-אופנהיימר ורבקה רייכנברג )