החוקרים במחקר זה התמקדו בדפוסי למידה של מתכשרים להוראה במסגרות של ההתנסות המעשית, וניסו לבסס טיפולוגיה שנבנתה במחקר אחר וללמוד מכך על חשיבות ההבנה של טיפוסי למידה שונים וכיצד ניתן לכוון דפוסי התכשרות אלה בדרך היעילה ביותר שתשפר את יכולות ההוראה של המתכשרים ותבנה בקרבם עמדה להיות לומדים לאורך החיים (Donche, V., Endedijk, M.D., & van Daal, T).

הגישה המעודדת לומדים להיות לומדים בעלי הכוונה עצמית ופעילים בלמידה מציבה מטלות חדשות גם בפני מורי המורים שהם סוכנים מרכזיים בעיצוב סביבות למידה חדשות אלה, ובעלי השפעה על גישות של מתכשרים ללמידה (Evans, 2004). בחינה של המחקרים שבדקו את הקשר בין תפיסות התכשרות להוראה לבין אסטרטגיות הוראה מראה שלרוב הדבר נבדק בהקשרים אוניברסיטאיים מבלי להדגיש הקשרים של הכשרת מורים. תפיסות מורים מתוארות לכן בקטגוריות רלוונטיות למרצים המתמקדות יותר בדרכי למידה "אקדמיות" (למשל, קריאת מאמרים)ופחות בדרכי למידה "מעשיות" (למשל, למידה מהתנסויות מעשית בשדה) (Samuelowicz & Bain, 2001). מטרת המחקר המוצג במאמר זה הייתה להעמיק את ההבנה של תפיסות ההתכשרות להוראה של מורי-מורים ואת הקשר שלהן לאסטרטגיות ההוראה שבהן הם נוקטים ( Donche, V. & Van Petegem, P) .