מאמר זה מציע הגנה על מדעי הרוח אשר מבוססת על כלכלה התנהגותית וכלכלת האושר. בלב ההגנה הזו מצוי הרעיון לפיו לימוד והוראה של מדעי הרוח יכולים להוביל לשימוש טוב יותר במשאבים כלכליים באמצעות שינוי של דפוסי צריכה. הנמקה מסוג זה יכולה לשכנע קובעי מדיניות ולהצליח היכן שהנמקות אחרות נכשלו משום שהיא מנוסחת במונחים כלכליים