המחקר הנוכחי נערך בקרב מורי מדעים, מחקרים דומים נערכו בקרב מורים למתימטיקה(Baumer et al., 2009). בעוד שמחקרים קודמים של למידת מורים באמצעות צפייה בווידיאו התמקדו במסגרות קבוצתיות, מחקר זה התמקד בזווית הראייה של המורה הפרט. כל נחקר צפה בקטעי וידיאו של הוראתו או של הוראת אחרים ביחידות והתבקש להעיר הערות מפורטות על הנצפה, לדרג את התנסויותיו זמן קצר אחרי הצפייה ולהעריך את התועלת של עבודה מסוג זה מאוחר יותר. הציפייה הייתה שכל נחקר יתנסה התנסות משמעותית יותר במונחים של העמקה(immersion), הדהוד(resonance), אותנטיות והנעה(Goldman, 2007). מורים שצפו בשיעורים מצולמים שלהם אכן חשו כאילו היו "בתוך השיעור" וחשבו על ההוראה שלהם. הם ראו בסיטואציה תרומה מניעה גם לאחר הצפייה במידה רבה יותר ממורים שצפו בהוראה של אחרים. הצפייה של מורה בשיעורים שלו עצמו עדיפה על הצפייה בשיעורים של אחרים במונחים של תשומת לב וראייה של מרכיבים שונים בשיעור כמו למידת תלמידים ולמידת תחומי דעת שונים (Star & Strickland, 2008,Krammer et al., 2006). לכן ניתן להמליץ ולומר שהיא עדיפה במסגרות ראשוניות של התפתחות מקצועית המשתמשות בכלי זה ( Seidel, T ).