ניתוח ההתנסויות ההוראתיות שלנו כמורי מורים מוביל אותנו למגוון של תובנות ושאלות בדבר ראיית ההוראה כדיסציפלינה. הוראה והכשרה נראות לסטודנטים כפעילויות קלות, בעוד שלעוסקים בכך בפועל הן נראות מורכבות. במאמר נבחנת ההשפעה של התצפיות השולייתיות שסטודנטים מקיימים בהיסח הדעת במסגרת תוכניות ההכשרה הנתפשות, בעיני הכותבים כמכשול לראיית ההוראה כדיסציפלינה. הכותבים מתייחסים גם להשפעות של ההיסטוריה של בית הספר ושל המחקר החינוכי בהקשר זה. (Martin, K. A., & Russell, T.)

המאמר הנוכחי , שנכתב כפרק מסכם בקובץ המאמרים החדש של פרופסור Cheryl , J. Craig , מונה את העקרונות החשובים של התנסות שצריכים להיות בסיס לכל ניסיון לגבש תכנית לימודים משמעותית בהכשרת מורים. מחברי המאמר, מן המובילים בתחומי הכשרת המורים בעולם מציעים עקרונות פדגוגיים לשידוד מערכות בתחומי הכשרת המורים. העקרונות הפדגוגיים המוצעים מבוססים על ניסיונם החיובי והמצטבר של המחברים עם מערכות הכשרת המורים באוסטרליה, הולנד וקנדה. בין העקרונות ניתן למצוא אבחנות משמעותיות כגון : למידת פרחי הוראה מחייבת כיום העתקת הדגש מתוכנית הלימוד למצבי התמודדות של הסטודנט להוראה , למידת פרחי הוראה צריכה להיות מחוזקת על ידי מחקר עצמי שלהם, למידת פרחי הוראה מחייבת קשר שוטף והדדי בין הלומדים לבין עמיתיהם בשטח ( תמיכת עמיתים). למידת פרחי הוראה היא ביסודה מסכת של צבירת ידע והתנסות שיש בה יסודות מתנגשים ומתחרים כל הזמן (Loughran , John . Fred Korthagen,. Tom Russell).

קיימת ביקורת על הגישות המסורתיות להכשרת מורים בטענה שהקשר שלהן לצורכי המתכשרים להוראה מוגבל ושהשפעתן על מעשה ההוראה קטנה. יש רצון לבנות פדגוגיה חדשנית בהכשרת מורים שיהיה בה קשר יעיל בין תיאוריה למעשה. למרות ניסיונות שונים להבנות מחדש את ההכשרה לא קיים בסיס ידע קוהרנטי העוסק בעקרונות המרכזיים שבבסיס תוכניות הכשרה שיש בהן היענות לציפיות, לצרכים ולעשייה של סטודנטים. המחקר שלהלן מביא ניתוח מאפיינים של תוכניות הכשרה באוסטרליה, בקנדה ובהולנד ותורם ליצירת מסגרת ראשונית הכוללת שבעה עקרונות בסיסיים המנחים פיתוח של תכניות הכשרה שתיצורנה שינוי. (Korthagen, F., Loughran, J. Russell, T)