אחד מכיווני הרפורמות בהתנסות מעשית במסגרת התוכניות להכשרת מורים הוא הפעלה של דגם ההוראה בשיתוף. מדובר בתכנון, בהוראה ובהערכה משותפים של מתכשר ומורה-מאמן כששניהם מעורבים כל הזמן יחד בלמידת התלמידים (Badiali & Titus, 2010, Bacharach, et al., 2010). הוראה בשיתוף בהתנסות המעשית עשויה להצמיח מורים עתידיים בעלי יכולת לפעול כחלק מקהיליית המורים החולקים בידע ובמחויבויות, ועובדים להעמקת הבנות ולפיתוח מיומנויות. אף שהוראה בשיתוף צמחה מחינוך מיוחד, תוכניות הכשרה החלו לשלבה כדגם אפשרי גם בחינוך הרגיל עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת (Darragh et al., 2011).