למחקר זה היו שתי מטרות: ראשית, לזהות את שיטות ההוראה המקוונות המומלצות בלוחות דיון א-סינכרוניים; ושנית, לחקור את התפיסות של הלומדים לגבי שיטות ההוראה שזוהו ולמצוא מתאם בין תפיסות הלומדים למאפיינים של הלומדים, כולל מיומנויות מחשב, התנסויות, ויחס הפעילות בדיונים מקוונים.הממצאים מראים שהשיטה הנרטיבית עם רמת אינטראקטיביות גבוהה יותר הייתה השיטה המועדפת (Kebritchi, Mansureh, 2014).

ככל שהולך ומתרחב השימוש בעולם במשחקי מחשב לימודיים כחלק מאסטרטגיות הלמידה הפעילה בבתי ספר, מתחילים מומחי חינוך לתת את הדעת לגבי ההיבטים הפדגוגיים של סוגיה זו . המחקר הנוכחי בדק בשיטתיות את היסודות הפדגוגיים של משחקי מחשב המשולבים בלמידה ובהוראה. איסוף הממצאים התבסס על סקירת 50 מאמרים שעסקו בתחומי משחקי המחשב ובדיקת 55 משחקי מחשב חינוכיים על יסוד קריטריונים מובחנים. חקר הנושא נעשה גם באמצעות ראיונות עם המפתחים של משחקי המחשב . מתוך קבוצת משחקי המחשב אשר נחקרו ,רק 22 התבססו באופן מובהק על תיאוריות למידה מזוהות וידועות או אסטרטגיות למידה ברורות . המאמר מציג את הטקסונומיה הפדגוגית שזוהתה ואת משחקי המחשב המתאימים לכך (Mansureh Kebritchi ) .