מאמר זה משווה בין האמונות של מורים כוכבים (star teachers) לבין האמונות של מורים כושלים (quitter/failures). המאמר מסביר שתיים עשרה מאמונות אלה, ונותן דוגמאות לגבי האופן שבו הן מוצגות במונחים של פרקטיקות המורה בפועל. לפי הטיעון המוצג במאמר זה, כוחן של מערכות אמונה אלה הופך את הסלקציה של המועמדים להיות מורים לחשובה יותר מאשר הכשרת המורים. מורים כושלים/תבוסתנים אינם מסוגלים להפריד בין התנהגות רעה לבין הערך שהם שמים על כל תלמיד כאדם. הרעיון שמישהו הופך להיות מורה משום שהוא אוהב ילדים מוביל באופן בלתי נמנע להתפכחות מאשליות. אהבה אינה שיטת הוראה. משום שמורים כוכבים מכבדים את הילדם ואת בני הנוער הם יוצרים כבוד בחזרה ( Martin Haberman).