קיימת תשומת לב הולכת וגוברת בקהיליית החינוך המדעי בנוגע לחשיבות של מעורבות תלמידים בפרקטיקות של המדעים. אולם, יש הרבה מה ללמוד לגבי האופן שבו תלמידים מתחילים ושומרים על מעורבותם בפקרקטיקות אלו. במאמר זה, המחברים טוענים שאפקט אפיסטמי—רגשות ותחושות הנחווים במדעים, כגון ההתרגשות מהיות בעל רעיון חדש או רוגז לנוכח חוסר עקביות—הוא חלק ממה שמדרבן ומייצב מעורבות דיסציפלינרית (Lama Z. Jaber, David Hammer).