המחקר נותן מסגרת קונצפטואלית לדיוני-מקרים המדגישים את הממדים המוסריים של הוראה. למורי מורים המחפשים ללכת בכיוון זה, יכולה מסגרת זו להוות הנחייה לבחירות הפדגוגיות שלהם ולתת בסיס להערכת הדיאלוג הנוצר בדיונים מעין אלה. המחקר גם חושף את מאמצי החוקרים לתמוך בהבנה של הממדים הנ"ל באמצעות שימוש בפורמט מקוון לדיונים. השפעות של מאפייני השיח המקוון על תכני הדיונים – המחקרים על מאפייני שיח מקוון מציגים מאפיינים שונים ורבים של השיח המקוון ובהם, למשל, אורך התגובות, מספר הכניסות של כל משתתף, מספר השרשורים בשיחה, מתן אפשרות לשמיעה ולהשמעת קולם של כל הסטודנטים (Larson & Keiper, 2002), שונות של תגובות המובילה לשונות ברעיונות ובתובנות. (Whitcomb, J.A. & Tinkler, B ).

איכות המורה נתפשת כמרכיב מרכזי במדיניות לצמצום פערי הישגים באוכלוסיות שהשונות בהן היא על רקע גזעי או כלכלי. הבטחת פרופיל איכותי של כוח ההוראה קריטי לקיום השליחות הדמוקרטית של בתי הספר הציבוריים כלפי מספר גדול של תלמידים החיים בחברה המתאפיינת בשונות. הדחיפות הניכרת בעיסוק באיכות מורים מציבה אתגרים בפני הכשרת המורים ומכשירי המורים. השאלה הנשאלת היא: מהו תפקיד מורי-המורים בקידום איכות המורה? (Liston, D., Borko, H., Whitcomb,J)

הכותבים מציעים מספר דרכים שבהן תוכניות הכשרה עשויות לעשות יותר למען הצלחת המורים בשנת עבודתם הראשונה: השמעת קולה של ההכשרה כנגד הביקורת המוטחת בה יחד עם האזנה קשובה לביקורת העשויה לקדם התבוננות ביקורתית בתכני תוכניות ההכשרה. נ בנוסף ובאותו הקשר אין להתעלם מקולותיהם של בוגרי ההכשרה ולמנהלי בתי ספר ומפקחים המשבצים אותם בעבודה. התייחסות לממד הרגשי של הוראה שאינו מהווה חלק מתוכניות ההכשרה. לאור הדרך שבה רגשות "צובעים" את התנסויות השנה הראשונה ראוי שמורי-מורים ישקלו היבט זה בצורה יותר מפורשת. לדעת הכותבים יש לעשת יותר במסגרות ההכשרה כדי להכין את המועמדים בצורה איכותית יותר לשנות העבודה הראשונות. המאמרים בגיליון זה בוחנים נושא חשוב זה בהכשרת מורים ( Liston, D., Whitcomb, J., & Borko, H).