המחקר בדק דפוסי העצמה (empowerment) בקרב מורים בעלי עמדות מנהיגות בבית-הספר. מעורבות בבית-הספר, התפתחות מקצועית, קבלת תפקידי מנהיגות, עצמאות ומעורבות בקבלת החלטות הם כולם מאפיינים המעלים את רמת שביעות הרצון של מורים ומקדמים תחושת יכולת ומחויבות ברמה האישית והבית-ספרית (Bogler & Somech, 2004). תפקידי מנהיגות מרחיבים את סמכות המורים, מחזקים תחושות של אחריות ונכונות להשקיע מאמץ מיוחד בעבודה ויתר שיתוף פעולה עם ההנהלה. שאלות המחקר היו: מה הם הטיפוסים הבולטים של מורים המעורבים בתהליך העצמה? כיצד תופסים מורים את משמעות התפקיד המנהיגותי? מהם הגורמים המקדמים או מעכבים אינטראקציה עם תהליך העצמה? (Avidov-Unger, O., Friedman, I., & Olshtain, E.)

המחקר התמקד בשלב הכניסה למקצוע ובחן את רמות השחיקה של המורים המתחילים במהלך השנה הראשונה לעבודתם, בראשיתה ובסופה. המטרה הייתה לקבוע את התרומה של הסביבה הארגונית לניבוי תהליך שחיקי. במחקר השתתפו 492 מורים, שענו על שאלון "סביבת העבודה של המורה". הממצאים מראים שבתחילת השנה הראשונה ובסופה אין למורים מתחילים תחושת שביעות-רצון מלאה מהמצב הארגוני של סביבת העבודה שלהם. הם אינם חשים משולבים בסביבה, ולכן, להרגשתם, אינם יכולים לתפקד ביעילות ולהפגין רמה גבוהה של יכולת מקצועית וארגונית. הם אינם מרוצים מהתמיכה המקצועית והאישית של הסביבה, מההכרה והערכה של אחרים(מנהל, הורים, עמיתים) מהסטטוס הציבורי או מהתרבות הארגונית ( Gavish, B., & Friedman, I.A) .