המאמר מתחקה אחר המאפיינים של מערכת לבניית קולקטיבית של ידע להוראה ולהכשרה במסגרת של תוכנית בינלאומית מבוססת-בית ספר למורים הלומדים איטלקית כשפה זרה. תוכנית זו נבחרה לא בגלל התוכן שלה אלא מפני שהיא אפשרה לחוקרים לבחון מה נדרש כדי לפתח הכשרת מורים שעיקרה הוא הכשרת מורים ל"הוראה שאפתנית" (ambitious teaching). זהו אתגר העומד בפני תוכניות הכשרה והתפתחות מקצועית בכל תחומי הדעת ולכל הגילאים. הוראה שאפתנית היא הוראה המכוונת להגיע לכל סוגי התלמידים שמתקיימת ביניהם שונות אתנית, גזעית, מעמדית ו/או מגדרית. המטרה היא לרכוש ידע ולהשתמש בו כדי לפתור בעיות אותנטיות . כיצד ניתן להכשיר מורים לאתגר האינטראקטיבי של הוראה שאפתנית אם יש צורך להמציאה מחדש כל הזמן ולהתאימה לכל לומד? לשם כך מניחים הכותבים: א) שהוראה שאפתנית כוללת פרקטיקות יציבות וברות-למידה ושניתן לייחד את סוגי הכשירויות והידע הנדרש לכך; ב) שמורי מורים יכולים ללמד זאת ומתכשרים ומתחילים יכולים ללמוד מהם ( Lampert, M., & Graziani, F).