מחקר זה מספק תובנות אודות השינויים האפשריים במניעיהם של 83 סטודנטים להוראה לגבי הפיכתם למורים, לגבי המחויבות המקצועית שלהם ולגבי המסוגלות העצמית שלהם לאחר שסיימו את לימודיהם בתכנית להכשרת מורים. יתר על כן, המחקר פונה למידה שבה שינויים אלה קשורים לתפיסות של הסטודנטים את סביבת הלמידה שלהם – בייחוד, את התפיסות שלהם לגבי איכות ההוראה, המיומנויות הגנריות וההערכה (E.T. Canrinus, M. Fokkens-Bruinsma , 2014).

לנוכח המחסור הניכר במורים במדינות ה-OECD חשוב לשמור על מתכשרים להוראה במקצוע ולמנוע את נשירתם ממנו. ההנעה שלהם להפוך למורים רלוונטית לעניין זה. המחקר המוצג במאמר חקר את החשיבות שיחסו 136מתכשרים להוראה בבית הספר תיכון בהולנד להנעות שונות לבחירה במקצוע. הכותבות בחנו את ההנעות של מתכשרים להוראה תוך שימוש בדגם הנ"ל (Fokkens & Canrinus, 2011 ) ומצאו, בין היתר, ש"עבודה עם ילדים" הוזכרה לעתים קרובות ע"י המורים/המתכשרים כהנעה לעיסוק בהוראה בתיכון. מורים אלה דירגו את המחויבות המקצועית שלהם גבוה ביחס למורים עם שציינו את ההנעה לבחירה בהוראה כברירת מחדל מבחינת הקריירה ( Fokkens-Bruinsma, M. & Canrinus, E.T).