השיח הדומיננטי בספרות ובשדה מבקש לצמצם את החוויה הרגשית בסיטואציית המשוב על מנת שהמסר של המשוב יוכל להתקבל על ידי הלומד. המאמר מציע גישה חלופית הרואה ברגש חלק אינהרנטי בתהליכי משוב. גישה זו מבקשת להכיר ברגשות ולגייס את הלומד להיות מעורב בתהליכי המשוב על מנת שזה יהיה אפקטיבי. המאמר מציג חקר מקרה שבחן את השפעת תוכנית לאוריינות משוב על יכולתם של סטודנטים לנהל רגש בסיטואציות של משוב. באמצעות תאוריית שליטה-ערך נבחנות חוויות משוב של סטודנטים למקצועות הבריאות בהתנסות מעשית לאחר השתתפותם בתוכנית.