טענת הכותבים היא שמורים אינם יכולים להיענות בהוראתם לשונות תרבותית בין תלמידים אם אין הם מכירים בקיומם של הבדלים כאלה ביניהם או מודעים להם. מתכשרים להוראה עשויים להשתמש ב"אותו דבר" האנושי ("גישה עיוורת"- צבעים) כדי להתנגד לצורך להיענות תרבותית. לדעת הכותבים בחינה של הבנות פשטניות ומונחים קוטביים במודל המציב "אותו דבר" ו"שונה" בתוך הקשר(context) עשויה לסייע למתכשרים להמשיג טוב יותר מהי מורכבות תרבותית. הכותבים מאמינים שדיון בקשר בין הדבר הדומה בהתנסות אנושית לבין הבדלים תרבותיים קיימים עשוי לסייע לעורר מודעות סוציו-תרבותית בקרב המתכשרים ולהוביל להבנה שהזהויות התרבותיות שלנו, שהן רב שכבתיות, גמישות מובנות חברתית ומורכבות משפיעות על נסיבות חיינו. כך ניתן לפרק תפיסות רווחות בקרב מתכשרים שלפיהן הבדלים תרבותיים אינם עניין לעסוק בו כמורים בכיתה (Rose, D., Potts, A.D).