בשנתיים האחרונות אנו עדים להתפתחות של מיומנות דיגיטאלית חדשה בשם אוצרות דיגיטאלית , שעיקרה איסוף ומיון מושכל של מקורות מידע טקסטואליים או חזותיים וארגונם לאוסף או מאגר בעל משמעות. הכישורים של אוצרות דיגיטאלית מיושמים בחינוך על פי העקרונות החינוכיים של עבודת אוצר/ת התערוכות והאוספים במוזיאונים . טענת כותבי המאמר היא , שאוצרות דיגיטאלית היכולה לתמוך בלמידה אינה רק איסוף ומיון פריטי מידע לשמם , אלא גם עבודת חקר ותחקיר מעמיקים. פעולת החקר , משמעותה העמקת הרצף הנרטיבי של האוסף אותו מציג הלומד באינטרנט . מדובר על פעולת שכתוב מחדש של חלקי הסיפור המוצג וגיבושו מחדש בעקבות תחקיר ע"י הלומד ( Wolff, Annika and Mulholland, Paul ).