בספרו "אושר, תקווה וייאוש", מאתגר רוברטס את השיח השגור ושואל האם חינוך צריך להיות מונע אך ורק מרגשות חיוביים, מאופטימיות ונחישות, או שמא יש מקום בפעילות החינוכית היומימית גם לייאוש, לסבל, לספק ולכאב.