המאמר הנוכחי בוחן את השילוב של קורס שיטות מחקר המבוסס על מחקר פעולה במסלול תואר שני להוראה בארה"ב ומגיע למסקנה כי מורכבות הנושא יוצרת אתגר לא פשוט ללומדים ולמרצים. הסטודנטים נחשפו למתודולוגיות של מחקרי פעולה , אך לא הצליחו להפנים את חשיבות מחקר הפעולה ככלי להשבחות ההוראה. ממצאי המחקר מלמדים כי לסטודנטים להוראה לתואר שני יש לעתים התנגדות קוגניטיבית פנימית ליישום של מחקר פעולה בישום בכיתה. בחלקה נובעת התנגדות פנימית זו מחוסר הבנה של שיטת מחקר הפעולה , אבל עיקר הבעיה נובעת מכך שסטודנטים להוראה , גם בתואר שני מתקשים להפנים את חשיבות התהליך על פני התוצר ולכן הדרך שבה הם מיישמים מחקר פעולה לוקה בחסר (Jill Bryant; Alisa Bates )