עבודה זו מתמקדת בתלמידי בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בישראל ובדקה בין השאר כיצד תופשים המשתתפים בשיחות הוועידה את הפוטנציאל הטמון בהן ומה תרומת המנחה למימושו בשיחות להוראת כתיבה. מערך המחקר היה איכותי-פרשני, בשילוב כלים כמותיים. המאמר מתאר מקרה של מנחה אחת (מתוך ששה). הממצאים מראים כי המשתתפים בשיחות ועידה תופשים את הפוטנציאל של הצ'אט כגבוה ועמדותיהם כלפי הצ'אט חיוביות ביותר. פעולות רבות שעשתה המנחה במהלך שיחות הוועידה התאפיינו בשימוש בולט בכלי הטכנולוגיה של הצ'אט ובאפשרויות החדשות הטמונות בהם ככלי לשדרוג ההוראה והלמידה. בנוסף, הריחוק הפיזי הביא לידי קרבה חברתית, אפשר מפגש בין תרבויות והקל על המשתתפים להביע דעות ורגשות אישיים רבים יותר (ציפי מרגלית, נעמה צבר-בן יהושע)

בקבוצות דיון רבות ורשימות דיוור לא מתממש הפוטנציאל הלימודי הוראתי משום שעץ הכותרות יוצר שיח בלתי ברור ובלתי רציף. הטכנולוגיה שהמחברת יצרה נועדה להתאים את סביבת הפורום והדואר האלקטרוני לצרכים אנושיים-חינוכיים, להעצים את יכולת התפקוד של המשתתפים בסביבות אלה ולשכלל את השיח העיוני המתנהל בהן. בכל דיון בפורום תהיה היווצרות של "שיח-כותרות" (שיחה כתובה במבנה ענפי מסועף ומדרגי) בהיר, קוהרנטי, יעיל וחסכוני, שאפשר ללמוד ממנו על מהות השיחה גם לפני פתיחת ההודעות על ידי יישום של כללי כתיבה מתומצתים. כמו כן תוכנת המנוע האוטומטי של הארכיונים של רשימות הדיוור תוכל לאתר את רצף ההודעות על פי מילת המפתח של הדיון ולארגן את ההודעות על פי נושאיהן וכך יישמר רצף השיח. (ציפי מרגלית)