החשיבה האנושית היא מערכת מורכבת, שביצועיה ניתנים לשיפור באופן משמעותי באמצעות ניהולה. גורם המנהל את החשיבה מכונה מטא-קוגניציה (או בעברית חשיבה על חשיבה). המאמר מבהיר מהי מטא-קוגניציה, עומד על הקשר בינה לבין למידה עם הבנה ובוחן כיצד ניתן להשתמש בה לצרכי למידה והוראה בכיתה (ענת זוהר).

מאמר זה מסביר את הרקע לטענות ההולכות וגוברות כנגד מבחנים מערכתיים עתירי סיכון כמו מבחני המיצ"ב, מבחני מפמ"ר, מבחני בגרות ומבחנים בינלאומיים כגון פיזה (PISA) או טימס (TIMSS). כן הוא מציג ממצאים ראשוניים מסדרת ראיונות שנערכו עם מורות ישראליות בכירות למדעים (ענת זוהר וורד אלבוחר-אגמון).

הספר עוסק בשלושה נושאים עיקריים ובקשרים ביניהם:תהליכי הוראה ולמידה איכותיים. הספר דן בהוראה ולמידה עתירות חשיבה ומראה כיצד מטפחים אותן. מבחנים מערכתיים עתירי סיכון ואחריותיות. הספר מסביר את הנזקים הנגרמים להוראה וללמידה עקב משטר הבחינות, ומציע לשדר “אמון במקום סיכון”. רפורמות חינוכיות. הספר טוען כי הרפורמות עוסקות בשינוי ההיבטים המבניים־ארגוניים והכלכליים־מנהליים של מערכות חינוך, במקום לעסוק בתהליכי ההוראה והלמידה ולכן החינוך אינו משתנה. ( ענת זוהר) .

בשנת הלימודים הנוכחית ייבחנו תלמידי ישראל בשלושה מבחנים בין־לאומיים: פירלס, טימס ופיזה. המבחנים הבין־לאומיים משתלטים בהדרגה על מערכת החינוך. הכנה ישירה למבחנים מזיקה להוראה וללמידה; אימוץ נבון של עקרונותיהם עשוי להועיל. מורים מתבקשים לעמוד על המשמר: מתי הדרישה להכין את התלמידים למבחנים מזיקה ומתי היא מועילה . כאשר הופכים את המבחנים הבין־לאומיים לעתירי סיכון ומשדרים למערכת שהם נושאים בחובם משמעויות של שכר ועונש עבור אנשי החינוך המעורבים בהם, המבחנים מחטיאים את מטרתם והתוקף שלהם נפגע, ולא זו בלבד אלא שהם עלולים לגרום למערכת החינוך נזקים כבדים. בדיקת ההשפעה של המבחנים הבין־לאומיים על איכות ההוראה מראה שיש בה סיכון וסיכוי. הגורם המכריע לסיכון או לסיכוי איננו המבחן עצמו, אלא האופן שבו מערכת החינוך מתייחסת אליו. קבלת החלטה המחייבת את המערכת להראות שיפור הישגים מהיר והעברת מסרים מערכתיים תקיפים בנידון מסכנות את איכות ההוראה, משום שהן הופכות את המבחן ל"עתיר סיכון" וגורמות להכנה אינטנסיבית לקראתו ( ענת זוהר).

מטרת המחקר לבחון את השפעתה של תוכנית התערבות המתמקדת בהוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי באמצעות חקר עולמונים (Microworlds), על יכולתם של תלמידים בעלי הישגים לימודיים שונים לבודד משתנים. המדגם כלל 41 תלמידים שסווגו ל-4 תת קבוצות על פי הישגיהם האקדמאיים. הממצאים מצביעים על הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות המחקר ביכולת האסטרטגית והמטא-אסטרטגית. הישגיהם של התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים בקבוצת הניסוי השתפרו באופן דרמטי. הממצאים מוכיחים, שהוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי באמצעות חקר עולמונים המלווים בהנחיה, היא אמצעי חינוכי בעל עוצמה אשר יכול לקדם את חשיבתם של תלמידים בכלל ותלמידים בעלי הישגים נמוכים בפרט (ברכה פלד, ענת זוהר)