מעוט של מחקרים בחן את היכולות המטפוריות של ילדים עם לקויות למידה. מטרת המחקר הנוכחי היא להציג את הפער הקיים בהבנת מטפורות וניבים בין תלמידים לקויי למידה (ל"ל) לבין תלמידים תקינים ולהציג תכנית התערבות לצמצום הפער. אוכלוסיית המחקר כללה 60 תלמידים ל"ל, ללא לקות שפתית, ו–60 תלמידים בעלי התפתחות תקינה בכיתות ה'-ו'. ראשית הראנו שקיים פער משמעותי בהבנת השפה הפיגורטיבית בין תלמידים ל"ל לבין התקינים. בהמשך, קבוצה אחת של ל"ל עברה תוכנית התערבות להבנת מטפורות וניבים, קבוצה שנייה למדה את המטפורות ע"י שינון, וקבוצה השלישית לא עברה כל התערבות. בתוכנית ההתערבות בשני מפגשים שניתנה ע"י החוקרת, התלמידים קיבלו מפות חשיבה שסייעו להם למצוא מושגים משותפים לצירוף המטפורי ע"י כתיבת אסוציאציות. ל"ל שעברו התערבות ושינון, שיפרו את הבנת ניבים והמטפורות (שראו בהתערבות) אולם רק קבוצת ההתערבות הגיעה לרמתם של התלמידים התקינים בהבנת מטפורות וניבים שלא נחשפו להם בהתערבות. לתוצאות חשיבות בפיתוח תכנית התערבות לשיפור ההבנה של השפה הפיגורטיבית באוכלוסיות מתקשות.