קריאה היא קרוב לוודאי אחת הדרכים השכיחות ביותר ללמידה בבית הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה. קריאת באנגלית הפכה לחשובה במיוחד עם עלייתה של האנגלית כשפה גלובלית. אולם, סקרים שנערכו מאז שנות ה-90 בקרב מורים וסטודנטים לאנגלית בישראל הצביעו על העדר דגש במוסדות אלה על הוראה מפורשת של הקריאה. למעשה, הנחקרים ענו שהם מכירים או מלמדים מעט מאוד אסטרטגיות קריאה. מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את השפעתה של הוראה מפורשת של אסטרטגיות קריאה על ידי החוקרת באמצעות חשיבה בקול – מתודולוגיה איכותנית שאינה מוכרת לתלמידה: סטודנטים במכללה לחינוך המתכשרים להוראת אנגלית. הממצאים הצביעו, בין השאר, על השפעה משמעותית של הוראה זו על הידע האסטרטגי הקודם של התלמידים, על תפיסותיהם המשתנות בכל הנוגע לתהליכי הקריאה ולעצמם כקוראים, ובעקבות זאת על המסוגלות העצמית שלהם ללמד את תלמידיהם העתידיים אסטרטגיות קריאה באמצעות אותה מתודולוגיה. התלמידים אף הציעו שינויים שלדעתם יש לחולל בתוכניות להכשרת מורים לאנגלית (רחל שגב מילר).

מטרת מאמר זה היא להצביע על המגבלות של התכנית הארצית ללימודי האנגלית במכללות לחינוך, במיוחד בכל הנוגע להיעדר רציונל תאורטי ומחקרי הולם, ולהציע תכנית חלופית המאופיינת ברציונל כזה והרלוונטית לצורכיהם האקדמיים של הלומדים. מוצע כי תכנית ההוראה החלופית תכלול בעיקר את הנושאים הבאים:1. הוראה מפורשת של אסטרטגיות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות הנדרשות לביצוע מטלות הקריאה (באנגלית ובעברית) והכתיבה (בעברית) של טקסטים אקדמיים 2. אפיונים של הטקסט האקדמי.גישה חינוכית עדכנית ללימודי האנגלית במכללות לחינוך תבוא לידי ביטוי גם בדרכי הוראה הולמות כמו חונכות קוגניטיבית, שהיא הוראה הממקמת את הלומדים בסיטואציות אותנטיות של למידה ובדרכי הערכה העולות בקנה אחד עם תכנית זו ( שגב-מילר , רחל ) .