רחל ארהרד
מיון:
4 פריטים
פריטים מ- 1 ל-4
  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה ללמוד על החוויה הבית-ספרית של נוער גאה מתוך נקודת מבט סלוטוגנית המתמקדת בגורמים מקדמי בריאות. המחקר הנוכחי מתחקה אחר גורמי החוסן החיצוניים והפנימיים המסייעים לנוער גאה בפיתוח כישורי התמודדות עם בריונות הומופובית בבית-הספר. 20 תלמידים בני 18-15, המגדירים עצמם כהומואים, כלסביות וכביסקסואלים, רואיינו ראיונות עומק מובנים למחצה. הם נשאלו איך הם מתמודדים עם גילויי הומופוביה של קבוצת השווים בבית-הספר. ממצאי המחקר מראים, כי סוכנויות הסיוע הקהילתיות מתפקדות כ"בלמי לחץ" בכך שהן מפחיתות את ההשפעות המזיקות של בריונות הומופובית על הרווחה הנפשית של הפרט ומפתחות מנגנוני התמודדות עם הומופוביה. הממצאים מדגישים את הצורך בהתערבות בית-ספרית ברמה השניונית (גילוי מוקדם וסיוע טיפולי) אשר מטרתה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין נוער הטרוסקסואלי לבין נוער גאה ולטפח התנהגות פרו-חברתית המאפשרת אינטגרציה של הפרט בקבוצת השווים. התערבות זו עשויה להועיל לנוער גאה להתמודד עם הסטיגמה המ?טבעת עליו ולאפשר לשתי הקבוצות להתעמת עם דעות קדומות ולאתגר אותן.

  • לינק

    הספר מניח תשתית מחקרית מוצקה לרב-שיח בכל הרמות, שבו יועלו לסדר היום שאלות, דילמות וקונפליקטים הרלוונטיים לזהותו של מקצוע הייעוץ החינוכי. קריאת הספר הוא תהליך מרתק של התבוננות ומחשבה קדימה על תפקיד הייעוץ החינוכי, ויש בו הזמנה ליועצים חינוכיים, למנהלים ולמכשירי יועצים להתבוננות רפלקטיבית בסוגיות של זהות מקצועית, הכשרה והדרכה, שינוי והתאמה של המקצוע לעולם משתנה, התאמה תרבותית של עבודת הייעוץ במגזרים שונים, התפתחות, רווחה ושחיקה. פרופ' רחל ארהרד מביאה לדיון זוויות הסתכלות שונות שלה הנובעות מניסיונה לאורך השנים כיועצת חינוכית בבית הספר, כמפקחת על יועצים, כשותפה בעיצוב פניו של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי, כחוקרת וכראש מגמת הייעוץ לאורך השנים. ( רחל ארהרד ).

  • לינק

    מאמר זה מתמקד באיכות המפגש היומיומי השכיח בין נציגי שתי מערכות – איש הצוות החינוכי והורה התלמיד. במאמר מבקשת פרופסור רחל ארהרד להציג את גישת ההיוועצות המעצימה , גישה מקורית להיוועצות שייחודה בשילוב בין פרדיגמת ההעצמה לבין פרקטיקת ההיוועצות כפי שהתפתחה בעשורים האחרונים. הבנה של מושג ההיוועצות בכלל והכרת גישת ההיוועצות המעצימה בפרט עשויים לקדם את השגת המטרה של יצירת יחסי גומלין חיוביים בין ההורים לבית הספר. העצמה כתיאוריה מאפשרת ליישם את המושג במפגש בין המורה להורה ולפתח זיקה חיובית של ההורה לבית הספר, להפחית את תחושת חוסר האונים של ההורה במפגש עם בית הספר ולהגביר את תחושת הערך והכבוד העצמי בתפקודו כהורה. רכיב מרכזי בהעצמת ההורה הוא אמונתו ביכולתו להשפיע על המתרחש, להשיג את מטרתו או להימנע ממצב שאינו רצוי לו. תגובת ההורים למצבים הנתפסים אצלם כבני שליטה ולמצבים שהם סבורים שאינם ניתנים לשליטה שונה לחלוטין. העצמת ההורים במפגש עם הצוות החינוכי בבית הספר פירושה חיזוק מוקד השליטה הפנימי שלהם (אמונה שהם יכולים להשפיע על הילד) וחיזוק ההנעה הפנימית שלהם, למשל כאשר המורה מציב להם אתגר הכרוך בתחושה של בחירה המגבירה את תפיסת הסיבתיות כתלויה ביכולת ובהנעה שלהם ( ארהרד , רחל ).

  • לינק

    שאלון אבחוני מורחב המספק בנוסף לתיאור תופעת האלימות מידע על תפיסת התלמידים את האקלים החינוכי המיטבי (אח"מ) השורר בבית הספר. הערכה מיועדת לספק לאנשי שפ"י וליועצים החינוכיים כלי עבודה עדכני ויישומי באמצעותו יוכלו לתרום למערכת בה הם פועלים מתודולוגיה מקצועית ייחודית (רחל ארהרד).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין