במאמרם של ד"ר אשר שקדי ופרופסור מרדכי ניסן נטען שלכותבי תוכניות הלימודים ולמעצבי דרכי ההוראה עשויה להיות השפעה על לימודו של הילד, אולם הגורם המרכזי בתהליך הוראת התנ"ך הוא המורים. הם אלו המציגים את המקורות בפני תלמידיהם, מכוונים את הקשב שלהם לנושא זה או אחר ומפרשים אותם. המחקר מבקש לברר האם וכיצד משפיעה האידיאולוגיה האישית של המורים על תפיסותיהם ביחס למטרות, לתכנים ולדרכים בהוראת התנ"ך וכן על הוראתו בפועל. מתן הזדמנות למורים להבהיר לעצמם את אמונותיהם, ערכיהם ועמדותיהם יסייע להם להתמודד עם המשימה הקשה של הוראת טקסטים תרבותיים-ערכיים. המחקר נקט בשיטה של "חקר מרובה מקרים" (multiple case study). הוא מתבסס על 50 חקרי מקרה של מורים המלמדים תנ"ך בבתי הספר הממלכתיים מהזרם הכללי בישראל.