בחלק זה של מאמרו מאיר העיניים מבקש ד"ר יוסי לב לברר: אילו יישומים (המלצות יישומיות) נובעות מתיאוריית למידה זו ? כלומר כיצד יש ללמד ? יש לספק ללומדים אפשרויות רבות ללמידה ולאינטראקציה רב ערוצית עם המורים ועם הלומדים האחרים. מתוך כל האפשרויות האלה ייצור לעצמו כל לומד את הרשת האישית שלו, האינטראקציה שייצרו המשתתפים: יש צורך שרבים יפתחו בלוגים, יגיבו לאחרים וישתתפו בדיונים ובטוויטר. שכן זהו החומר שמגביר ומעשיר את הידע המועבר בהרצאה, וזהו החומר המזין את היומון שנכתב בכל יום, ומהווה מעין סיכום ביניים של הלמידה שהתרחשה בקורס ( יוסי לב) .

הקונקטיביזם מנסה לכלול בתוך הלמידה דברים חדשים, שאין בתיאוריות הקיימות (ביהביוריזם, קוגניטיביזם וקונסטרוקטיביזם): את הטכנולוגיה – כיום הטכנולוגיה ממלאת חלקים רבים מתוך התהליכים הקוגניטיביים בלמידה. תהליכים שקודם מולאו ע"י הלומדים עצמם. (למשל, אחסון המידע ואיחזורו – קודם הם היו בתוך מוח הלומד, וכיום ניתן לאחסנו במחשב או ברשת). ב. את הקישוריות (connection ) שבין אנשים – העולם היום הפך לעולם של רשתות . את שני אלה – יצירת קשרים ושימוש בטכנולוגיה – רואה התיאוריה כפעילויות למידה לכל דבר (למשל – יצירת קשרים עם אחרים כדי לשאוב מהם ידע, ושימוש בטכנולוגיה כדי לאחסן מידע). טענת המחברים היא שרק תיאוריה כזו היא עדכנית לעידן בו אנו נמצאים כיום – העידן הדיגיטלי. והדגש הוא על קישוריות: אנו משיגים את היכולת שלנו לפעול ולעשות כתוצאה מיצירת קשרים ( יוסי לב) .