פרויקט מחקר חדש בשיתוף "קדימה מדע" ומשרד החינוך בישראל . בפרויקט זה תלמידים מישראל, ארה"ב ומקסיקו עובדים בקבוצות של ארבעה תלמידים (שניים מישראל ושניים מארה"ב או ממקסיקו) למשך שמונה שבועות על פתרון בעיה מורכבת בתחום המדעים. כל צוות נדרש לחקור את המתרחש בסביבה אקולוגית בשם Animalia. התלמידים מראיינים את תושבי הסביבה ועובדי המפעל שבשטח Animalia, מנתחים דוחות מדעיים אודות מוטציות גנטיות של בעלי החיים שבסביבה, לוקחים דגימות מים ואדמה וקוראים חומרי רקע דיגיטליים. לכל חבר צוות תחום אחריות ייעודי (למשל, מדען מים או מדען תעשייה) וגישה למקורות מידע רלוונטיים לתחומו. על מנת להבין את הסיבות למתרחש בסביבה, עליהם לשתף פעולה באופן אפקטיבי באמצעות Google Docs המשולבים בסביבת העבודה Pearson OpenClass, קבוצות דיון ומפגשי Skype. במשימה המסכמת על כל צוות להציג תמונה אינטגרטיבית של הסיבות אשר גרמו להתרחשויות המוזרות ב-Animalia ( יגאל רוזן) .

המונח "למידה דיפרנציאלית" נעשה יותר ויותר רווח בקרב אנשי חינוך וקובעי מדיניות של טכנולוגיה החינוכית, והוא זוכה להתייחסות ממגוון נקודות מבט. מחקר זה מתבונן בדיפרנציאליות של למידה והוראה מנקודת המבט של אינטראקציות פרטניות מורה -תלמיד ואופנויות למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה, בהשוואה לסביבה לימודית מסורתית. במחקר השתתפו 266 תלמידים בכיתות ד' ו-ה' ו 8- מורים שהצטרפו לתוכנית "עת הדעת" בדאלאס ו 187- תלמידים בכיתות ד' ו-ה' ו 8- מורים שלמדו ולימדו בסביבה מסורתית ( יגאל רוזן , איריס וולף ).

המחקר הנוכחי מתמקד בבחינה ואפיון דפוסי אינטראקציה חברתית המתפתחים בתהליך למידה בסביבה שיתופית של מסדי נתונים מקוונים בסביבת הגוגל ( Google Docs ). במחקר השתתפו 44 סטודנטים לתואר שני מקורס "ממידע לידע" באוניברסיטה הפתוחה. דפוסי האינטראקציה נבחנו על-פי מודל לממדי אינטראקציה חברתית בסביבה לימודית מתוקשבת. במסגרת המחקר הנוכחי נבחנו ביטוים לממדי אינטראקציה השונים בסביבה לימודית של מסדי נתונים מקוונים והתפתחות דפוסי אינטראקציה חברתיים במסד נתונים שיתופי מתוקשב. ממצאי המחקר מציגים מספר דפוסים שונים המתפתחים בסביבה אינטראקטיבית של מסד נתונים שיתופי. בדיקת דפוסי האינטראקציה בסביבת המסד המתוקשב הראתה כי הדפוסים שהתפתחו אכן מצביעים על מידת מורכבות שונה של האינטראקציות. נראה כי הסביבה השיתופית של מסדי נתונים מקוונים תורמת להתפתחות דפוסי אינטראקציה מורכבים במהלך פתרון משימה ( כפאיה נאסר, יגאל רוזן, ריקי רימור ).

טכנולוגיות התקשוב פתחו אפשרויות חדשות להגברת האפקטיביות של תהליכי הוראה ולמידה. סביבות עתירות טכנולוגיה מבוססות סרטוני אנימציה, הן בין הגישות המבטיחות ביותר. שורה של מחקרים הראו כי לסרטוני אנימציה ממוחשבים פוטנציאל גבוה ללמידה של מושגים או מערכות מורכבות, בהשוואה ללמידה מסורתית הנוקטת בהסברים וורבאליים. המחקר בוחן השפעות של למידה משולבות סרטוני אנימציה על מיומנויות חשיבה, בדגש על פיתוח העברת ידע.

המחקר מתמקד בסביבת למידה שיתופית של קורס מקוון ובוחן את התנאים להשגת למידה אפקטיבית בסביבה זאת . הקורס היה מלווה מתחילתו בפורום מתוקשב והסתיים במטלה שיתופית של בניית מסד נתונים מקוון למיון סוגי הידע המיוצגים בפורום. המחקר בוחן את הקשר בין מידת פעילות הסטודנטים בפורום לבין היקף ואיכות תרומתם למטלה השיתופית של בניית המסד. הערכת ההשתתפות במסד התבצעה על-פי קריטריונים אישיים וקבוצתיים . הממצאים מלמדים כי למשתתפים הפעילים הייתה הצלחה גבוהה יותר בממד הקבוצתי, בהשוואה למשתתפים הפעילים פחות) רימור, רוזן ונויטל ,( 2008 למשתתפים היותר פעילים בפורום הקורס הייתה הצלחה קבוצתית רבה יותר והצלחה אישית נמוכה יותר בבניית המסד, בהשוואה למשתתפים הפחות פעילים בפורום. הממצאים מצביעים על הישגים דיפרנציאליים בקרב לומדים בעלי אוריינטציה לימודית שונה. בעוד שלומדים בעלי אוריינטציה לימודית שיתופית נוטים לתרום להגברת ידע קבוצתי, לומדים בעלי אוריינטציה לימודית יחידנית מתמקדים בבניית ידע אישי , כפי שנמצא בסביבת המסד המקוון. בנוסף לבדיקת מדדים של בניית ידע בסביבת מסד שיתופי מקוון, מתמקד המחקר בבדיקת תהליכי הנמקה בסביבה זאת . בחינת תהליכי הנמקה של לומדים בסביבה מקוונת (Weinberger & Fischer, 2006 ) , מציגה תמיכה נוספת לממצאים בדבר תהליכים לימודיים דיפרנציאליים בקרב לומדים בעלי אוריינטציה לימודית שונה ( יגאל רוזן, ריקי רימור).

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את מאפייני החוויה האופטימאלית בהקשר לסביבות למידה מתוקשבות ללימוד מתמטיקה לבגרות. 77 תלמידים דיווחו באמצעות שאלון, אשר פותח במחקר זה, אודות מידת האופטימאלית של חווית הלמידה בסביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה. מהמחקר עולה כי סביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה לבגרות אינן יוצרות חווית Flow משמעותית. רוב המשתתפים לא חוו תחושות של התמקדות וריכוז, איבוד תחושת הזמן, איבוד תחושות פיזיות ותכליתיות. המחקר הראה כי לתחושת הזמן תפקיד קריטי בכינון חווית ה-Flow בסביבה המתוקשבת מאחר ולתחושה זו יחסי גומלין חזקים במיוחד עם המרכיבים האחרים בחוויית Flow (מירי כהן-דרור, יגאל רוזן)

מטרת מחקר זה הייתה לבחון את ההישגים האפשריים של סביבות לימודיות שונות ואת המגבלות של סביבות לימודיות אלה. במסגרת המחקר נבדקה את מידת האפקטיביות של סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה (סל"ע) וסביבה לימודית מסורתית בהשגת סוגים שונים של מטרות לימודיות, קונסטרוקטיביסטיות ומסורתיות בחינוך מתמטי. מממצאי מחקר זה עולה, כי כל אחד משני הסוגים של הסביבות הלימודיות יעיל יותר בהשגת המטרות הלימודיות המייחדות אותו. נמצא, כי סל"ע יעילה מאד בהשגת מטרות לימודיות קונסטרוקטיביסטיות, בהשוואה לסביבה לימודית מסורתית. בהקשר למטרות לימודיות מסורתיות, נמצא כי לסביבה לימודית מסורתית אפקטיביות שווה בהשגת מטרות לימודיות מסורתיות, בהשוואה לסל"ע ( יגאל רוזן ) .