-
סיכום
התוכנית "חינוך לשוני בחברה רב-תרבותית" הייתה בין התוכניות הראשונות שהוגשו לאישור המל"ג, והראשונה במכללת לוינסקי לחינוך, שנפתחה לרישום וזכתה להסמכה קבועה של המל"ג. תשע"ד היא השנה האחת עשרה לקיום התוכנית, והשנה העשירית של מסיימים-מוסמכים בתוכנית. בתקופה זו התוכנית התבססה ורכשה לעצמה שם בתחום החינוך הלשוני בארץ, מוסמכי התוכנית ממלאים תפקידים מובילים בהוראה ובתחומי החינוך הלשוני והוראת שפות במערכת החינוך.מאמר זה יציג את התוכנית משלוש נקודות מבט: הרציונל של תכנית הלימודים ומטרותיה; הישגי התוכנית לאור בחינת פרויקט הגמר; ממצאי סקר מוסמכים על התוכנית והישגיה (אילנה אלקד-להמן, רחל חיטין-משיח ועירית קופפרברג).
-
לינק
המאמר בוחן סוגיות אתיות, אשר התעוררו במהלך מחקר שביקש ללמוד מנקודות מבט שונות על תהליכי קריאה ועל תהליכי פרשנות ספרותית, הבאים לידי ביטוי בסביבת הקריאה שמזמן מועדון הספרים של מכללת לוינסקי. מטרת המחקר הייתה ללמוד כיצד נבנית הפרשנות הספרותית אצל קוראים מבוגרים מסוגים שונים, וכיצד קריאה אינטנסיבית, כתיבה וסביבה של שיח על הקריאה והצגת פרשנות על ידי מומחה – מעצבות תהליכי קריאה ופרשנות בקרב סטודנטים לתואר מתקדם. המחברת בחרה להתבונן בסביבה שנחקרה בעזרת כלי מחקר שהשלימו זה את זה: תצפיות, ראיונות, טקסטים שכתבו המשתתפים ושאלונים ( אלקד-להמן, א' ) .
-
לינק
מאמר זה מציג מחקר שנערך בקרב 79 מורות לספרות בבתי ספר על-יסודיים, אשר השתתפו בהשתלמויות מורים שמטרתן הייתה מפגש עם גישות לפיתוח חשיבה בהוראת הספרות. המאמר מציג מחקר במתודולוגיה מעורבת (mixed method), המשלבת שיטות כמותיות ואיכותניות, ומסתמך בעיקר על ממצאי שאלון שמילאו המורות. מטרת המחקר הייתה ללמוד על תפיסותיהם, על עמדותיהם ועל עשייתם בפועל של מורים לספרות בבתי ספר על יסודיים בישראל , לנוכח שאיפתם של מעצבי מדיניות החינוך בארץ לשלב חשיבה בהוראה בכלל, ובהוראת ספרות בפרט, תוך כדי טיפוח הוראה לקראת למידה משמעותית. מחקרים מסוג זה על אוכלוסייה זו טרם בוצעו. שאלת המחקר הייתה : כיצד ניתן לאפיין את הוראת הספרות בבתי הספר העל יסודיים בישראל מנקודת מבטם של המורים לספרות? ממצאי המחקר מלמדים על עמדות המורים כלפי מטרות הוראת הספרות, על סביבת ההוראה הבית ספרית בכלל ועל סביבת הוראה/למידה בשיעורי ספרות בפרט, על עמדות קונסטרוקטיביסטיות של מורים כלפי למידה, בעוד עמדותיהם בהוראה בפועל שמרניות, וכן על הקשיים שהמורים חווים היום בהוראת ספרות. מסקנות המחקר הו כי בהכשרה ראויה , ותוך כדי הכנסת שינויים בתכניות הלימודים ובדרכי ההערכה, ניתן לקוות לשינוי בדרכי ההוראה בספרות (אילנה אלקד-להמן, יצחק גילת).
-
לינק
המחקר עוסק במקומם של הספר, הספרייה והקריאה בגן הילדים. בין היתר בדק המחקר מה הן עמדות הגננות כלפי ספרות הילדים, מה חשיבות הספרייה בגן, מה מקומו של הספר בעולמו של הילד, באיזו מידה מוצגת ספרות הילדים בגן כיצירותיהם של סופרים ייחודיים, מה הרפרטואר הספרותי וכיצד הוא מתווך. המחקר שילב גישות כמותיות ואיכותיות. אוכלוסיית המחקר כללה 54 סטודנטיות להוראה בגיל הרך ו-52 גננות מאמנות. כלי המחקר היו : שאלונים לסטודנטית ולמאמנת, שפותחו במיוחד למחקר זה ( אלקד-להמן אילנה).
-
תקציר
בספר זה מוזמנים הקוראים למפגש ייחודי עם סיפורי חיים אותנטיים של מורי מורים, גברים ונשים, יהודים וערבים, העוסקים בהוראה ובמחקר בתחומים שונים במדעים או בספרות. הספר פונה למתודולוגיה המסתייעת בסיפורי חיים של מורי מורים. ייחודו של הספר טמון לא רק בשיתוף הפעולה בין המחברות – חוקרת מדעים וחוקרת ספרות אלא בניסיונן להציע נקודת מבט המשלבת מחקר וכתיבה נרטיביים, עם כתיבה מחקרית המקובלת במחקר כמותי ובמחקר בספרות. הספר העוסק בסיפורי חיים של מורי מורים למדעים ומורי מורים לספרות חורג מתחום העיסוק בחינוך, וחודר לתחום עיסוקם של אנשים שעובדים עם אנשים בפרופסיות אחרות. המתעניינים בתהליכי התפתחות מקצועית יוכלו למצוא בו נקודת מוצא לחשיבה ולהתפתחות. הספר הוא זימון לקריאה שהוא "מסע דיאלוגי" שעשוי לעמת את הקורא עם דרכים שבהן צעד , עם שבילים שבהם חיפש דרך ועם צמתים שבהם עמד בפני הכרעות לא פשוטות בחייו המקצועיים. דיאלוג קשוב עם הסיפורים יאפשר לקורא לראות מה שחווה במהלך מסע חייו , מנקודת מבט אחרת ( חוה גרינספלד, אילנה אלקד-להמן).
-
סיכום
התכניות לתואר שני במכללת לוינסקי מיועדות למורים המלמדים במסגרות שונות במערכת החינוך, ולבעלי תפקידים בבית ספרם או למדריכים מטעם הפיקוח. כמחציתם בוגרי האוניברסיטאות השונות בארץ, ומחציתם בוגרי מכללות לחינוך, או אקדמאים שהסבו עצמם להוראה. הם לומדים בשלוש התכניות לתואר שני בלוינסקי, "חינוך לשוני בחברה רב תרבותית", "חינוך מוזיקלי" וכן "הוראה למידה" – למרות היותן שונות מבחינה דיסציפלינרית ומבחינת דרישות קדם, משותפת להן התפיסה המדגישה את חשיבות המסגרת התאורטית לתכנון לימודים אקדמי. התאוריה הקונסטרוקטיביסטית המסבירה את התפתחות הילד, את בניית סביבות למידה, ואת הלמידה המקצועית של מבוגרים, היא המטרה וגם האמצעי של ההוראה והלמידה בתכניות. מעקב אחר הבוגרים מלמד כי הלימודים מהווים עבור כל אחת ואחד מהם מקור להעצמה אישית, מעמדם בסביבת העבודה שלהם משתנה, אצל חלק מהם הלימודים הם פתח לתחילתה של קריירה בהנחיית מורים, בהובלת צוותים כמנהיגי שינוי בית-ספרי וחינוכי, השתלבות בפיתוח סגלי הוראה ברחבי הארץ ועוד ( מיכל צלרמאיר, אילנה אלקד-להמן וליה לאור ).
-
תקציר
ספר זה מזמין את הקוראים לקריאה מעוררת חשיבה תוך התבססות על מפגשים קודמים עם עולם הספרות ואמנות. הספר מפלס דרכים שבהם אנו מקשרים בין קריאה חדשה לבין העולמות שאנו מביאים עמנו אליה. הספר מנסה להדגים כיצד אנו טווים בקריאותינו את המארג הייחודי שלנו להוויה של קסם, ועל הדרכים לעשות כל זאת בהוראת ספרות. ייחודו של הספר בתפיסה המשלבת ספרות, התייחסות לתהליכי קריאה ופיתוח החשיבה. הספר מאפשר מפגש עם תיאוריות ודוגמאות הממחישות אותן ומציע פעילויות מגוונות ליישום בהוראה. בספר רקע עיוני על אינטרטקסטואליות, רקע עיוני על פיתוח חשיבה בהוראה: תיאור השיטות שנבחרו, הסבר של עקרונות ההעברה בשיטות אלה, וכן הדגמה של כמה דרכים להוראת ספרות (אילנה אלקד-להמן)
-
סיכום
שאלת המחקר המרכזית היא: מה ניתן ללמוד משינויים בתהליכי החשיבה שתוארו בסיפורי מורי המורים למדעים על התפתחותם הפרופסיונלית. שאלות המשנה הן: כיצד מתארים מורי המורים את השינויים שעברו, ומה היו הקשיים בתהליך. המחקר מושתת על מחקרים קודמים בנושא של התפתחות פרופסיונלית של מורים, של מורים למדעים, של מורים באקדמיה ושל מורי מורים. הניתוח נעשה בשיטה מעורבת, תוך תפיסת הריאיון כטקסט. ממצאינו מדגישים את חשיבותן של שאלות העוסקות בידע הנחוץ למורי-מורים למדעים, וכן את שאלת האופן שבו תופסים מורי המורים את תפקידם כמכשירי מורים. הידע של מורה מורים למדעים הוא מורכב ואין למצותו ברשימת פריטים כזו או אחרת. הוא אישי ומעוגן בהקשר. המחקר תורם להבנה חדשה של מקומם של תהליכי שינוי בחשיבה בתהליכי ההתפתחות המקצועית של מורי-מורים למדעים (חוה גרינספלד, אילנה אלקד-להמן)
-
תקציר
מטרת המחקר הייתה ללמוד אילו שינויים חלו בתפיסת מורי מורים למדעים ולספרות חשיבה בדיסציפלינה ובדרכי הוראתה, מה היו הגורמים לשינויים אלה ואילו תהליכים קשורים בהם. תרומתו של המחקר הייתה בהבנת הדרך שבה ניתן לקדם את ההתפתחות המקצועית של מורי-מורים. המחקר התמקד בתהליכי שינוי בחשיבה באמצעות חקר סיפורי-חיים. זהו שלב שני במחקר דו-שלבי בנושא זה. (אילנה אלקד-להמן, חוה גרינספלד)
-
תקציר
זהו מאמר בעל אופי מתודולוגי, שמטרתו להציג ולהדגים בפני החוקר במחקר האיכותני את המונח "אינטרטקסטואליות" כמושג וכשיטה העשויה לכונן מסגרת לניתוח ולפרשנות של נרטיבים קצרים או של סיפורי חיים. המאמר מציג את המסגרת התיאורטית , ומדגים את יישומה במחקר האיכותני בקריאה ובפרשנות של סיפורי חיים. האינטרטקסטואליות כמושג מרכזי בחקר תרבות מתאים במיוחד למחקר האיכותני הנרטיבי , המושתת על סובייקטיביות המספר , הסיפור , המאזין/החוקר , ועל הממד היחסי והבלתי קבוע של הידע . עם זאת , שימוש באינטרטקסטואליות כשיטה פרשנית במחקר האיכותני לסוגיו תובע מהחוקר מודעות ויכולות שהמאמר הנוכחי מציגן . לאור מטרתו המתודולוגית של המאמר בחרו המחברות בנרטיבים שמייצגים סוגים שונים של קישור אינטרטקסטואלי ברמות מפורשות שונות, ברמות מורכבות שונות וברמות אידיאות שונות (אילנה אלקד –להמן , חוה גרינספלד ).
-
לינק
אילנה אלקד-להמן
מיון:
11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין