רב תרבותיות

מצבם הכספי של סטודנטים להוראה נחשב לסוגיה רצינית משום שאין הם מרוויחים די במהלך מסלול ההכשרה הארוך. חמור מכך, השכר שממתין להם במערכת החינוך אינו מפתה – בלשון המעטה. לכן, בראש ובראשונה יש לבדוק האם וכיצד ניתן להעלות את שכרם של הסטודנטים המתמחים והמורים המתחילים, ולמנוע את הבעיה מלכתחילה. אם אין בכוחה של המערכת לעשות כן, ראוי לעבור לאסטרטגיה של התערבות מונעת, ולטפח בקרב מורי העתיד מיומנויות של התנהלות פיננסית. לבסוף, ראוי לציין כי חרף מגבלות פיננסיות, חלק מן המורים שהתראיינו הצליחו לספק הוראה איכותית ולהפגין חוסן מנטלי, כישרון ושאפתנות.

מחקר זה בחן את עמדותיהן של מנהלות בתי ספר דרוזיות חלוצות בנוגע לתפקידן ולמעמדן בחברה הדרוזית. חמש מנהלות בתי ספר דרוזיות השתתפו במחקר ורואיינו בראיון עומק. הממצאים הראו כי העלייה ברמת ההשכלה ולאחר מכן היציאה לעבודה הביאו לשינוי במעמדה של האישה הדרוזית. האקדמיזציה של המשתתפות במחקר הביאה לכך שהן לא רק הפכו לחלוצות בתחומן, אלא הן גם סללו את הדרך עבור נשים אחרות.

במאמר מוצג תהליך ההתפתחות של השכלת נשים ערביות בדואיות בנגב משנות השישים של המאה ה-20 עד לימינו באמצעות סקירת ספרות וראיונות אישיים עם עשר נשים בדואיות פורצות דרך. נתוני הראיונות נותחו בניתוח תוכן, שהצביע על אתגרים פיזיים, חברתיים ומנטליים איתם התמודדו הנשים בתהליך היציאה ללימודים ורכישת ההשכלה. רכישת ההשכלה מאפשרת להן להיות סוכנות שינוי, ליצור ניעות (מוביליות) חברתית ולפרוץ את הדרך לנשים אחרות בחברה הבדואית. גם כותבת המאמר נמנית עם קבוצה זו של נשים פורצות דרך.

המחקר בחן את דרכי ההתמודדות של המורים הערבים לאזרחות בבתי הספר הערביים־ממלכתיים עם הוראת התוכן הלימודי שאינו מתיישב עם זהותם הלאומית והתרבותית. 32 מורים ומורות לאזרחות בבתי ספר תיכוניים ערביים רואיינו בריאיון עומק פתוח. נמצאו שלוש דרכי התמודדות של מורים: התרכזות בהוראת התכנים הנדרשים למבחני הבגרות, יישום דרכים יצירתיות וזהירות להעלאת הנרטיב הערבי יחד עם הנרטיב היהודי-ציוני והצגה ישירה של הנרטיב הפלסטיני.

גלובליזציה ואינטרנציונליזציה (בינאום) יצרו צורך לדיאלוג בין-תרבותי בין אנשים בעלי תפיסות ואמונות שונות בקהילה ומחוצה לה. הוראת שפה זרה מהווה פלטפורמה מתאימה לחינוך ששם לעצמו למטרה לחנך את הסטודנטים לאזרחות בין-תרבותית. המאמר מתאר מחקר פעולה שנערך במסגרת קורס ספרדית באוניברסיטת קליפורניה. במהלך הקורס התנדבו הסטודנטים בעבודה עם מהגרים וקטינים פליטים ממרכז אמריקה. הממצאים הראו מודעות מוגברת של הסטודנטים למיומנות שפה וכן העמקת היכולת הבין-תרבותית.

המחקר בחן את תרומתם של טקסים בית ספריים לעיצוב הזהות ולהעמקת תחושת האזרחות בקרב תלמידים דרוזים. המחקר התמקד בשני בתי ספר וכלל ראיונות, תצפיות וניתוח מסמכים. מממצאי המחקר עולה כי בבתי הספר מושם דגש רב על טקסים לאומיים ודתיים. באמצעות טקסים אלה ופעילויות בית ספריות נוספות ממלאים בתי הספר תפקיד מרכזי בגיבוש הזהות הישראלית והדרוזית של התלמידים.

לתפיסתה הביקורתית של המחברת, מדינות אירופאיות עוצמתיות, צבאות כובשים ותאגידים מסחריים משתמשים במערכות חינוך של מדינות מוחלשות כמכשירים להרחבת שליטה, שימור הגמוניה, דיכוי מיעוטים והנצחת הסטטוס-קוו. לטענתה הרדיקלית, תוכניות ושיטות הלימוד במערכת החינוך בקניה, כמו גם במדינות אפריקאיות נוספות, מושפעות מציוויליזציות אירופאיות-מערביות אשר חותרות להשכיח תרבויות אוריינטליות, ובכלל זה מיעוטים וילידים.

מחקר זה בחן את החוויה הבית ספרית של מורים ערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים בהשוואה למורים ערבים בבתי ספר ערבים ומורים יהודים בבתי ספר יהודיים. 276 מורים מילאו שאלון שאסף נתונים כמותיים ואיכותניים. המורים הערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים דיווחו על רמות נמוכות יותר של קשיים מקצועיים מהמורים בשתי הקבוצות האחרות. כמו כן, הם דיווחו על חוויות חיוביות לצד חוויות שליליות, שכללו מספר מקרים של גזענות ומיקרו-תוקפנות.

פרק זה מציג ממצאים מראיונות שנערכו עם צעירים וצעירות בני העדה האתיופית שגדלו בישראל. הממצאים מלמדים על כך שהצעירים עסוקים בשאלות של זהות. הם רואים את זהותם האישית כמורכבת מזהויות מרובות. תשובותיהם בראיונות חושפות את התמודדותם לא רק עם ההגדרה העצמית ותכניה, אלא גם עם חוויותיהם בקבוצות השייכות – במשפחה, בקהילה האתיופית ובחברה הישראלית.

מאמר זה בחן את הערכים, האמונות, התגובות וההשפעות של בני אדם שזהותם חצויה בין תרבות מערבית לבין תרבות אסיאתית. נמצא שבני אדם דו-תרבותיים נושאים עמם זהויות כפולות שמנחות את דפוסי הפעולה שלהם בהתאם למצבים בהם הם נתקלים. האנשים הללו מסוגלים להשתמש בנקודות החוזק של כל סט ערכים תרבותי כדי להתמודד טוב יותר עם סיטואציות מורכבות.

מאמר זה מאמץ את הגישה הקוגניטיבית כדי לחקור את ההשפעה של ריבוי זהויות על פרשנות של סיטואציות חברתיות. ספציפית, המאמר בוחן את התופעה של 'החלפת מסגרת', מצב שבו האדם עובר בין מסגרות פרשניות שונות, שכל אחת מהן מושרשת בתרבות אחרת. בסדרת ניסויים העושים שימוש בהטרמה קוגניטיבית, החוקרים מדגימים את התופעה של החלפת מסגרת בקרב אנשים דו-תרבותיים (אנשים הרואים עצמם שייכים לשתי קבוצות תרבותיות שונות) ומציעים גישה חדשה להבנה של השפעת התרבות על הקוגניציה.

המחקר הנוכחי הוא מחקר נרטיבי אשר חוקר את מסעם הנרטיבי ואת מיצובם החברתי של סטודנטיות וסטודנטים בדואים, הלומדים הוראה במוסד להשכלה גבוהה בישראל. 30 סטודנטים להוראה כתבו סיפורים משמעותיים מעברם. ניתוח תוכן של סיפורים אלה מצביע על הקשיים, האתגרים וההתמודדויות המלווים את הצעירות והצעירים הבדואים בדרכם להגשים את חלומם ללמוד באקדמיה.