מורים והוראה

בביה"ס הניסויי "עין הים" הופכים את הלמידה למשחק ובאמצעות משחק הופכים כל שיעור לחוויה. לאחר מחקר מעמיק על נושא המשחק והשפעותיו החיוביות הוקמה מסגרת הפעלה בשם "מסע אחר" אשר במהלכה המורים יחד עם התלמידים יוצאים למסע חינוכי. משלל חוגים ופעילות משחקיות בוחר הילד את אלה שאליהן הוא מתחבר. כחלק מהפתיחות הכללית שמים דגש ב"עין הים" גם על השונה ו"האחר", ובהתאם תלמידי החינוך המיוחד משתלבים בפעילויות המשחקיות יחד עם שאר התלמידים. (ליאת הלוי כהן)

מטרת המחקר הייתה לנסות מודל הדרכה פדגוגית חלופית במכללה להכשרת מורים בארה"ב במסגרת PDS. במחקר נעשה ניסיון להבנות מחדש את תפקידו של המורה המאמן ולהופכו לשותף פעיל יותר בהדרכה ובהערכה של המתכשרים. המודל מציע שמורים מאמנים יעבדו בזוגות עם זוגות של סטודנטים במסגרת ההתנסות המעשית. המחקר בדק כיצד מורים ומורי-מורים תכננו את העבודה בזוגות וכיצד הגיבו המשתתפים לחידוש זה. הממצאים מראים כי מורים ואנשי סגל צעירים יכולים לחולל שינוי שבא מלמטה גם תחת אילוצים מערכתיים רבים. (Rodgers, A., & Keil,V. L)

המאמר בוחן תפיסות של סטודנטים להוראה ושל מורי מורים בנוגע לטבעה של הוראה יעילה במכללה להכשרת מורים. 110 סטודנטים להוראה ו- 48 מרצים במכללה להכשרת מורים בישראל מילאו שאלון מובנה להערכת הוראה. הממצאים העידו על שלושה היבטים של הוראה יעילה, המשותפים לסטודנטים ולמורי המורים: (א) הוראה יעילה כוללת ממד בין -אישי וממד דידקטי. (ב) הממד הבין-אישי אחיד יותר באופיו מהממד הדידקטי. (ג) המאפיינים שנתפסו כחשובים ביותר להוראה יעילה הם בקיאות בתחום הדעת, בהירות הניסוח, קידום החשיבה וקידום העניין (יצחק גילת, שרי בר-און, אשר גניס, גד אורית, אתי בכר)

המאמר דן בשאלה כיצד יכולה הכשרת המורים להיענות לאתגרים של הוראה בשנים הראשונות. לדעת המחברים על הכשרת המורים "להשמיע את קולה ", להתייחס לממד הרגשי של ההתכשרות להוראה ולבנות קישורים (Linkages) בין המסגרות ((Contexts השונות של ההתכשרות להוראה וההיקלטות בה. מורי מורים ובתי ספר לחינוך יכולים וחייבים לעשות יותר בהכנת המתכשרים לשנות העבודה הראשונות. הדבר צריך להתחיל בשיח הבוחן דוגמאות קיימות ובביקורת של תוכניות ההכשרה וההתנסות. (Liston, D., Whitcomb & Borko, H)

מבנה ההרצאה המרתקת של פרופ' תמר אריאב שניתנה בכנס המורים הארצי למורי מדעי המחשב ב2006: התפתחות התובנות בנושא התפתחות מקצועית, שלבי הצמיחה של המורה, מדוע מורים צריכים לצמוח באופן מתמיד? מדיניות –על לגבי התפתחות מקצועית – מבט בינלאומי, גורמים תומכים ומעכבים התפתחות מקצועית, מאפייני למידה של מורים מתחילים ומנוסים מבנים ארגוניים לקידום התפתחות מקצועית סיכום.

בתהליך ההתנסות בהוראה חשוב שמורים מתחילים או מורים בעלי 5-6 שנות ניסיון יוכלו להיעזר במאגר דוגמאות דידקטיות של מורים אחרים אותם ניתן ליישם בכיתתם. לתובנה זו הגיעו חוקרים בחינוך בגרמניה ולכן פותחה שם מערכת ממוחשבת למורים למדעים ולמתמטיקה הכוללת אוסף שיטתי ונרחב של הפעלות דידקטיות, התנסויות מומלצות והצעות להתנסות בכיתה שפיתחו מורים ותיקים או אחרים. תפיסת התפתחות מקצועית של מורים על סמך למידה מדוגמאות הפכה להיות ישימה במרבית מערכת החינוך בגרמניה כי המורים זקוקים לזמן הטמעה בכיתה. המערכת הממוחשבת מציגה בפני המורים את כל אלפי הדוגמאות להתנסות דידקטית במתמטיקה ובמדעים בהתאמה לכיתות לימוד, רמה ושיטת הלימוד. חלק לא מבוטל מן הדוגמאות מוצג בצורה סרטי וידאו שצולמו בכיתות של מורים ותיקים וטובים. התכנים המיוצגים במערכת הממוחשבת נבחרו על סמך סקרים צרכים שנערך בקרב המורים למתמטיקה ולמדעים. בשלב ראשון כולל המאגר בעיקר הפעלות, תכנים והצעות למורים למדעים ולמתמטיקה בכיתות ח'. המערכת הממוחשבת כולל מסכי עזרה והנחייה למורים ברמת מולטימדיה המקלה רבות על המורים הזקוקים להבהרות דידקטיות נוספות לגבי הדוגמא שהוצגה (Tatjana S. Hilbert , Alexander Renk , Kristina Reiss)

תפקידי ההערכה של המורים מתרחבים, ואחריותם כמעריכים גדלה. המורים נדרשים לאסוף נתונים גם ברמת הכיתה וגם ברמה הבית ספרית על תהליכי ניהול והוראה שמשתנים עם מעבר המוסד לאוטונומיה בית ספרית. עליהם לשפוט תהליכים אלה מתוך מודעות לאחריות הציבורית של בית הספר להגדיל את תפוקותיו החינוכיות. המחברת טוענת כי הכשרת המורים חייבת לתת מענה לתהליכי שינוי אלה, ולהציע מסגרות של למידה ושל התנסות התואמות את מגוון תפקידי ההערכה של המורים כיום. מסגרות למידה והתנסות אלו יסייעו למורים להתמודד עם הקשיים המלווים את תהליכי ההערכה. המחברת מציגה ומפרטת במאמר מודל להכשרת מורים בהערכה (אפרת דרורי)

המאמר סוקר בהרחבה את שתי הגישות העיקריות המקובלות לפיתוח מקצועי של מורים למתמטיקה (בתי ספר יסודיים) באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. הגישה הראשונה והמובילה לפיתוח מקצועי של המורים למתמטיקה בארה"ב ידועה בשם Cognitively Guided Instruction ואילו הגישה השנייה ידועה בשם (Math as Text (MAT. גישת הפיתוח המקצועי בתפיסת ה-CGI גורסת שיש לתלמיד בביה"ס היסודי ידע מתמטי אינטואיטיבי (ידע לא פורמאלי) והמורים צריכים לדעת כיצד לטפח ולעצב חשיבה זו לקראת פתרון בעיות. הדגש הוא גם על טיפוח הידע המקצועי של המורים במתמטיקה עצמה. לעומת זאת, גישת ה-MAT לפיתוח מקצועי של מורים מתרכזת יותר בשיטות הוראה ודרך העברתן ופחות בחשיבה של הילד. בשיטת ה-MAT לומדים המורים בעיקר אסטרטגיות הוראה חדשניות למתמטיקה והתנסויות של עבודה בקבוצות. המורים לומדים לתעד את ההתנסות שלהם באופן שיוכלו בהמשך לאמץ את שיטות ההוראה שנחשפו אליהם בכיתה. דגש רב ניתן בשיטה זו לרפלקציה ולתיעוד עצמי של המורים למתמטיקה (Andrew, Lane)

מפת מושגים היא צורה גראפית להציג מידע. השיטה כצורת ייצוג של מידע פותחה בשנות השמונים על ידי Joseph Novak ונמצאת בשימוש כיום בכל התחומים. לשימוש במפת מושגים מספר יתרונות על שיטה היררכית רגילה של תצוגת נושאים: 1.מפת מושגים משתמשת באותה צורת הבניית ידע כמו המוח שלנו – רשת של מושגים ורעיונות וקשרים ביניהם. מפת מושגים למעשה דומה גם באופיה לרשת האינטרנט והקישורים שבין האתרים והדפים. במבט אחד אפשר לקבל מושג טוב לגבי נקודות המפתח. 3.אפשר לראות את סוג הקשרים שבין המושגים ונקודות המפתח. 4. מפת מושגים מפתחת ראיה מערכתית וכוללנית. 5. מפת מושגים מפתחת רמת הבנה מעמיקה של הנלמד מכיוון שמאתרת מהר מאד חסרים וחורים בידע ובהבנה.

מפגש אורח עם ד"ר Bob Koster, מאוניברסיטת אוטרכט שהתקיים במכון מופ"ת. קוסטר מניח שסטנדרטים למכשירי מורים יכולים לתרום רבות להתפתחותם הפרופסיונלית. בהולנד תופסים סטנדרטים כאיכויות. כלומר אלו אלמנטים שמגדירים מה פירוש להיות מורה מורים יעיל וכשיר (competent). ב-1998 החלו לפתח את מערכת הסטנדרטים למורי המורים בהולנד במסגרת VELON, הארגון ההולנדי של מכשירי המורים. הסטנדרטים צריכים להיות משמעותיים למורי המורים, לכן עליהם להיות מעורבים בהבנייתם ולהזדהות עמם. מילת המפתח לפי קוסטר היא הבעלות על הסטנדרטים (ownership). לדעתו הכרחי וקריטי ליצור בעלות של מורי-המורים על הסטנדרטים, כלומר שתהיה להם מעורבות והשפעה על יישומם. (Bob Koster)

הספר "לפנים" הוא קובץ מאמרים המהווה סיכום של ניסוי חינוכי שנערך בישיבת "מקור חיים" שבכפר עציון, שעיקרו היה בהורדת אחריות הלימודים מן המורה, והעברתו במידה מוגברת לתלמידים. כתוצאה מעבודה ניסויית זו צמח מרכז הניסויים 'לִפְנִים', שהמסר המרכזי שלו הוא: שותפות עמוקה של הלומדים, והמקום שניתן לכל אחד מהשותפים, לומדים ומלמדים, להביא את עצמו במיטבו ובחולשותיו. מטרת המאמר המצורף היא להציג דרך להפעלת הסקרנות הטבעית והיצירתית אצל תלמידים. הסקרנות מתעוררת תוך קישור מחשבתי בין תחומים, ונתמכת בממדי אישיות שניתן לעודד. סקרנות עשויה לעודד למידה בסגנון שונה, למידה היכולה להיות שיטתית ומובנית ( דב שמחון) .

בית-הספר בחר להתמקד בנושא "חקר שורשים" בגלל מגוון העדות בבית-הספר והשאיפה להוביל לגאוות יחידה של העדות. העבודה היא על פי המודל של מנוחה בירנבוים שכוללת את התהליכים של רפלקציה, יומן עבודה והערכת לומד יחד עם המורה. מאפיינים של תהליך הלמידה: יצירת קשרים בתהליך: המורה מובילה את למידת החקר תוך הנחה כי קיימים קשרים בין חלקיו השונים. היא מניחה כי למידת החקר קשורה ותורמת לפיתוח מיומנויות יסוד. מיומנויות יסוד אלו תורמות לתלמיד גם בשאר תחומי הלימוד בבית-הספר ובהכנתו לחטיבה. קשר נוסף מתקיים בין רפלקציה והחיבור האישי של הילד. המורה נותנת מקום בתהליך לרפלקציה עליו ומאפשרת ביטוי וחיבור אישי לתלמיד. היא למעשה מנסה ליצור רצף למידה לא מנותק. הסקירה מתארת את השלבים בתהליך הלמידה והמטלות הנגזרות (חגית הרטף)

המאמר מציג מחקר איכותי שנמשך שנה. המחקר בדק כיצד שלוש מורות מתחילות בבית ספר יסודי עירוני התמודדו עם מדיניות, עם תלמידים ועם מחויבויותיהן להתכשרות להוראת כתיבה. הממצאים מראים שהמורות המתחילות למדו להורות כתיבה תוך הישענות על מקורות ידע שונים, נמצא גם שההוראות שהן נתנו הושפעו מהיבטים שונים של הקשרי ההוראה הייחודיים שלהן, ושאלה עמדו בסתירה זה לזה ויצרו בקרבן מתחים רבים. ההתכשרות להוראת כתיבה עוצבה ע"י הדרך בה כל מורה למדה לנהל היבטים קונפליקטואליים שונים בהקשר שלה. מן הממצאים עולות השתמעויות להכשרת מורים ובהן הצורך בהתמקדות בפדגוגיה של הוראת כתיבה, בחירת הקשרי הוראה וקבלת החלטות במסגרות שונות ושימוש בסיפורי מקרה לבחינת הדרך בה מורים מנוסים מצליחים בהוראה בהקשרים מגוונים. (Pardo, L. S)

מחקר מקיף למדי על דפוסי השימוש באוספי תמונות דיגיטאליות בהוראה האקדמית באוניברסיטאות בארה"ב. המחקר מבוסס על ראיונות רבים שנערכו עם חברי הסגל האקדמאי בארה"ב והסטודנטים הלומדים שם. המחקר שנערך בארה"ב בשנים 2004-2006 מתייחס בהרחבה לנקודות הבאות: סקירת ספרות, סיכומי הראיונות, דרכי איתור של תמונות דיגיטאליות באינטרנט על ידי סגל אקדמי, היקף השימוש בכל סמסטר, יתרונות פדגוגיים של שימוש בתמונות דיגיטאליות בהוראה, כלי עזר לאיחסון התמונות הדיגיטאליות, השלכות השימוש בתמונות דיגיטאליות על רמת ההוראה והשבחת ההוראה בקורסים אקדמאיים, בעיית התמיכה הטכנית, התמיכה הפדגוגית הנדרשת ועוד ממצאים מאלפים בנושא ( David Green)

היקף הנשירה הגבוהה של מורים מתחילים בארה"ב הניע גורמים שונים בארה"ב לפתח תוכניות התמחות למורים שנועדו לענות על הבעיה. במאמר נסקרות כמה תוכניות מוצלחות שמופעלות מזה חמש שנים בארה"ב על מנת לייצור מסלולי התמחות רב-שנתיים למורים מתחילים. אחת מתוכניות ההתמחות היא תכנית Boston Teacher Residency שמקימיה קשורים מבחינה פדגוגית ומבחינת החזון לפרופסור Linda Darling-Hammond מאוניברסיטת סטנפורד. התכנית נועדה ליצור מסלול התמחות בהוראה לבוגרי מכללות לתקופה של שלוש שנים בתום לימודיהם. במשך כל שלושת שנות ההתמחות בהוראה בכיתות ביה"ס זוכים המורים המתחילים לחונכות מלאה של צוות מורים ותיקים המלווים אותם כל שלוש השנים ותומכים בהם.

השימוש בטכניקה של כריית נתונים להערכת תהליכי למידה ממוחשבים בקורסים. תהליכי כריית הנתונים שבוצעו בחקר המקרה המתואר במאמר (צעירים המכינים עצמם לפסיכומטרי בסיוע האינטרנט) מאפשרים להסיק מסקנות על תהליכי הלמידה שלהם מתוך תהליכי כריית הנתונים המודדים כל קליק בתהליך הלמידה. היכולת לזהות באמצעות פרויקט כריית נתונים המתואר במאמר זה, סט של סגנונות למידה המאפיינים לומדים, אפילו כמה עשרות סגנונות הכוללים בתוכם, בין השאר, מרכיבים קוגניטיביים ומרכיבים אפקטיביים – יכול לסייע בהתאמת תוכניות למידה לא רק בעולם המתוקשב. ההערכה המתוארת מבוססת על כלי ה-DATA MINING או ה-WEB MINING, ובעברית: כלים של כריית נתונים או כריית נתוני WEB (גדעון זילר)

המאמר מדגים מהי קוהרנטיות כמושג שלם דרך מעקב אחר מורה אחת, ומציע לקבל את תכונת הקוהרנטיות כאחת מתכונות המורה הטוב. המחברות עורכות השוואה בין קוהרנטיות לתכונות אחרות ולבסוף מציעות יש לחשוב הן על הצורך בתכונת הקוהרנטיות של המורים המכשירים והן על דרכים לפתח קוהרנטיות במורים לעתיד. בשלב שבו מגבש המתכשר להוראה את אישיותו המקצועית רצוי ללמד את הידע התיאורטי ואת הידע הפרקטי בהתייחס לאמונות המקצועיות שפיתח לעצמו המתכשר עוד לפני תהליך ההכשרה. (רחל טלמור ואלה שובל)

בעשור האחרון מורי מורים התחילו לחקור באופן שיטתי תהליכים הקשורים למאמציהם לשפר את דרכי ההכשרה. מחקר-עצמי זה שנעשה ע"י מורי-מורים תרם תרומה גדולה להתפתחות המקצועית של המורים. אולם למורי מורים רבים חסרים משאבי זמן וידע לערוך מחקרים כאלה. לאור זאת כותבי המאמר ניסו להציע אסטרטגיות מחקר אחרות כדי לתמוך בהתפתחות המקצועית של מורי מורים. את שלושה המחקרים המוצגים במאמר ניתן לתאר כמחקר עם מורי מורים. לסיכום, ובהתבסס על רפלקציה על שלושה המחקרים, מוצגים חמישה מאפיינים של מחקר יעיל עם מורי מורים. (Luneberg, M., Willemse, M.)

היוזמה של קרן קרנגי' בחינוך לפיתוח ערכת חילופי מידע פדגוגי ותיעוד דידקטי (KEEP) הפכה בארה"ב לפרויקט פדגוגי משמעותי המופץ עתה לעשרות אלפי מורים העושים בה שימוש מושכל. הערכה הממוחשבת KEEP פותחה עוד בשנת 2000 ע"י מעבדת הידע המרכזית (KML) של קרן קרנג'י במטרה לאפשר למורים לתעד בצורה ממוחשבת את ההתנסויות הפדגוגיות שלהם בהוראה. המורים והמחנכים המשתמשים בתוכנת KEEP יכולים לתעד בצורה ממוחשבת מסמכים, מערכי שיעור, הבזקי הוראה, צילומים ותמונות. ניתן לתעד בקלות ממצאים נוספים המעידים על התקדמות ההוראה או על שיקולי דעת פדגוגיים בהוראה במצבים שונים או דרכי הוראה ואסטרטגיות הוראה כולל צילומי וידאו בכיתה, הפעלות, מערכי שיעור ושיקולים דידקטיים מצביים שונים (Toru Iiyoshi, Cheryl Richardson, and Owen McGrath).

המילה האחרונה של אמצעי הוראה אינטראקטיביים למורים למדעים ולטכנולוגיה הוא לוח הסימולציה הממוחשב שפותח ע"י מדענים ב-MIT והוא הופך את כל הלוחות הממוחשבים בכיתה או במעבדה כיום למיושנים לחלוטין. לוח הסימולציה החדש מאפשר להמחיש מיידית לתלמידים או לסטודנטים את פעולת המערכת המתוכננת ואת האינטראקציה בין חלקי המערכת ותנועת כל אחד מהם. הסרט הרצ"ב ממחיש את יתרונות לוח הסימולציה החדש למורים למדעים ולטכנולוגיה.