מורים והוראה

הפרויקט המחקרי על התפתחות מקצועית ראשונית (early professional learning=EPL) זימן למורים חוקרים התנסות שונה שעיקרה איסוף ממצאים כחוקרים-אתנוגרפים בתחום שאינו קשור ישירות לפרקטיקה שלהם. המורים אספו נתונים על תחום שאמור היה לסייע בתוכניות לקליטת מורים חדשים ורק בעקיפין גם להם כמורים. המאמר מציג היבטים של תשומות ותפוקות ביחס למעורבות המורים-החוקרים במחקר מסוג זה: א) לקחים על תרומת התהליך לבניית זהותם של המורים-החוקרים כצוות או כ"קהיליית חקר" ; ב) לקחים בדבר השילוב של התשומות והתפוקות של המורים-החוקרים בתהליך המחקרי העשוי לתרום לבניית תפישה חדשה של תפקידם ( Smith, C., et al).

למרות המבט המאיים , הקול העבה והסמכותיות המופגנת , דורית יוסף , מנהלת החטיבה העליונה בגימנסיה רחביה בירושלים , מצליחה לעורר בתלמידיה חדוות למידה. אמיתי מור משחזר איך היא עשתה לו את זה ובודק אתה , עשור אחרי שסיים את לימודיו , מה סוד הצלחתה כמורה ומחנכת.

מרבית המחקרים שהתפרסמו עד כה על למידת חקר בחנו בדרך כלל את השפעת השיטה על הישגי התלמידים או התקדמות התלמידים בהבנת החומר. המחקר הנוכחי שם לו למטרה לבדוק את השלכות למידת החקר על סביבת הלמידה והאינטראקציה בין תלמידים עמיתים ובין תלמידים ומורים. כיצד משפיעה למידת החקר בכיתה על השיח בין תלמידים ומורים ועל הדיאלוג ביניהם. אוכלוסיית המחקר היו תלמידי בביה"ס תיכון ייחודי מסוג בתי הספר הנקראים Magnet school . מסקנות המחקר מלמדות כי הטמעת שיטת למידת חקר בכיתה של תלמידים במסלולים ייחודיים מגבירה את שיתוף הפעולה החברתי בין התלמידים העמיתים ומשפרת את השיח בכיתה והדיאלוג עם המורים . לרמת הדיאלוג והשיח של המורים בסביבה בה מתנסים התלמידים בלמידת חקר יש השפעה רבה מבחינת התמיכה ואווירת שיתוף הפעולה. עורכי המחקר ממליצים על פיתוח מקצועי מתאים ליצירת דיאלוג בלמידת חקר הן בקרב מורים ותיקים והן בקרב פרחי הוראה.

המאמר סוקר שלוש תוכניות לקליטת מורים מתחילים שפותחו בראשית העשור האחרון ושונו במהלכו במטרה לזהות את עקרונות המדיניות והשפעתם על דרכי הקליטה, ולברר מה ניתן ללמוד על הקשר בין מדיניות קליטה לבין ה פרקטיקה. ניתוח התוכניות התבסס על שתי מערכות של נתונים שנאספו בשנים 1999 – 2001: 1) האופי והאיכות של תוכניות שהוצעו למורים מתחילים כולל איכות החונכות, 2) אופי ההתנסויות של המורים המתחילים. בכל תוכנית גובש אשכול של 6 מורים מתחילים שבהם צפו החוקרים במשך כ-20 שעות הוראה, תועדו שיחות חונכות במהלך שנתיים וכן נערכו ראיונות בראשית השנה ובסופה ( Carver, C ) .

מטרת המאמר היא לתאר תכנית הכשרה לחונכי סטאז' באמנויות, הפועלת במכללת סמינר הקיבוצים בשבע השנים האחרונות , ומאפשרת עיצוב מודל קליטה משופר של מורים חדשים במערכת החינוך. תכנית הכשרה זו מתקיימת בגיבויו של גף הסטאז' במשרד החינוך – במימון ובתכנים – ומיושמת ביוזמתה של המפמ"ר למחול, נורית רון, בשיתוף עם ראש בית הספר לאמנויות המחול דאז, תרצה ספיר. החידוש בתכנית הוא במודל אשר בבסיסו הגישה המערכתית (Andreae, 1996) גישה זו, הלקוחה מתחום המדעים ,מדגישה את השאיפה לאיזון דינמי (הומיאוסטזיס) בין כל מרכיבי מערכת כלשהי. איזון זה , שיידון בהמשך המאמר, מביא בחשבון כל מרכיב במערכת באופן שווה ומחייב תקשורת יעילה ובונה בין כל הגורמים. המאמר מתאר את הגישה המערכתית בהקשר של קליטת מורים חדשים בבתי הספר ,ולכן מתייחס לכל אחד ממרכיבי המערכת: ליווי המתמחים, הכשרת החונכים ובתי הספר – כקולטי מתמחים, המיישמים את החזון ואת המטרות של מערכת החינוך ( נירה על-דור).

בשנים האחרונות הופעלו לא מעט פרויקטי מחשב באוניברסיטאות ובמכללות בעולם לניסוי הלמידה מבוססת התלקיט הממוחשב (E-portfolios ) , אך פרויקטי תקשוב להפעלת E-portfolios בראייה מערכתית ישנם מעט. אחת היוזמות המערכתיות בתחומי ה E-portfolios נערכה בשנתיים האחרונות Washington State University בארה"ב. מדובר על תפיסה כוללנית של פיתוח והטמעת מערכת למידה מתוקשבת מבוססת E-portfolio בכל רחבי הקמפוס ובגישה כוללת . הסקירה הנוכחית מציגה את נדבכי הפרויקט הנרחב שפותח על גבי מערכת מידע לניהול תוכן מסוג Microsoft® Office SharePoint Server 2007 . ביסוס המערכת המתוקשבת על מודול אינטגרטיבי של SHAREPOINT כולל רכיבים של הערה עצמית של הסטודנטים, הערכת המנחים ומנגנון להשוואה ביניהם. המערכת הממוחשבת לא נועדה רק לסייע בהערכת הפרויקטים ותוצרי הלמידה של הסטודנטים אלא גם להכינם כיאות לעולם העבודה מעבר לקמפוס.

שלב הכניסה למקצוע ההוראה כולל את שנת ההתמחות ואת שנת העבודה הראשונה שלאחריה. לשלב זה השפעה מכרעת על המשך החיים המקצועיים של עובד ההוראה הן מבחינת נכונותו להתמדה במקצוע והן מבחינת תפיסת תפקידו וגיבוש זהותו המקצועית. ליווי נכון ומסלול מובנה של התפתחות מקצועית מאפשרים כניסה טובה למערכת, ממעיטים אתנשירתם של עובדי הוראה איכותיים, מעצבים זהות מקצועית ומבנים מחויבות למקצוע ההוראה על כל היבטיו. הסקירה מונה את הנחות יסוד להבניית פיתוח מקצועי בשלב הכניסה למקצוע ההוראה, את עקרונות הפיתוח המקצועי בשלב הכניסה למקצוע, היבטים מעשיים של הפיתוח המקצועי בשלב הכניסה למקצוע ההוראה , סדנת העמיתים והחונכות( שרה זילברשטרום ).

במאמרם של ד"ר אשר שקדי ופרופסור מרדכי ניסן נטען שלכותבי תוכניות הלימודים ולמעצבי דרכי ההוראה עשויה להיות השפעה על לימודו של הילד, אולם הגורם המרכזי בתהליך הוראת התנ"ך הוא המורים. הם אלו המציגים את המקורות בפני תלמידיהם, מכוונים את הקשב שלהם לנושא זה או אחר ומפרשים אותם. המחקר מבקש לברר האם וכיצד משפיעה האידיאולוגיה האישית של המורים על תפיסותיהם ביחס למטרות, לתכנים ולדרכים בהוראת התנ"ך וכן על הוראתו בפועל. מתן הזדמנות למורים להבהיר לעצמם את אמונותיהם, ערכיהם ועמדותיהם יסייע להם להתמודד עם המשימה הקשה של הוראת טקסטים תרבותיים-ערכיים. המחקר נקט בשיטה של "חקר מרובה מקרים" (multiple case study). הוא מתבסס על 50 חקרי מקרה של מורים המלמדים תנ"ך בבתי הספר הממלכתיים מהזרם הכללי בישראל.

המאמר מתאר מחקר מעקב אחר מורים מתחילים שבמהלך תקופת ההכשרה להוראה עשו שימוש טוב מאוד בטכנולוגיות מידע ותקשורת ( Hammond, M. et al., 2009 ) במונחים של תדירות השימוש, הגיוון וההתאמה למטרות תוכניות הלימודים. הם גם גילו יכולת של רפלקציה על תרומת השימוש ללמידת תלמידים, והצטיינו גם בהיבטים אחרים של הוראה. השאלה שנשאלה הייתה אם רמת השימוש בשילוב טכנולוגיה בהוראה נמשכה גם בשנת העבודה הראשונה שלהם. המסקנות : אמנם המורים המתחילים שהשתמשו בשנתם הראשונה בהוראה ב-ICT עלולים היו לחוש מתח בין המחויבות האישית שלהם לכך לבין הפרקטיקות של עמיתיהם, אך הם גם לא חשו ב"הלם המציאות" ולא יצרו דרמטיזציה של ההתכשרות להוראה ושל תפקיד ה-ICT בה.

המאמר שנכתב על ידי פרופסור עודד שרמר פותח דיון באחד המרכיבים החיוניים ביותר בהוראה, מטרותיו ואפיוניו של הספר לתלמיד. המאמר מצביע על סגולות פדגוגיות האמורות לאפיין את הספר לתלמיד בסוף חטיבת הביניים ובעיקר בבית הספר התיכון. המאמר מצביע על הפוטנציאל הטמון בספר לתלמיד ובהליכים הפדגוגיים שבכוחו להניע, ולא רק לשימושיו כמקור ידע. בתחילת המאמר ישנה התייחסות למעמדו של הספר לתלמיד כיום ולטיב תכניו. בהמשכו מוצגת בהרחבה גישה חלופית שמקורה בכתיבתו של שוואב. בסיכום המאמר מתוארת תרומתה האפשרית של הגישה שתוארה במאמר בהרחבה לבניין אישיותו של התלמיד –כאדם וכאזרח.

המחקר הנוכחי מתאר את עקרונות התכנון, היישום וההישגים של פרוייקט ההתפתחות המקצועית למורי המתמטיקה בניו-זילנד ( The New Zealand Numeracy Development Project ). מאז שנת 2000 , יותר מ25,000 מורים מבתי הספר היסודיים בניו –זילנד משתתפים בפרויקט שיטתי זה . שיטת המחקר התבססה על ניתוח תוכן של ההערכות מארבע השנים הראשונות של מערכת התפתחות מקצועית זה. ממצאי המחקר מלמדים כי רמת הידע של המורים קודמה במידה ניכרת. שני המרכיבים שתרמו להצלחת פרויקט זה היו האינטגרציה הנכונה בין העברת התכנים במתמטיקה ובין העברת שיטות ההוראה המתאימות לכיתה לצידן. המורים המשתלמים נדרשו לשלוט ברמת הידע המתמטי שהותוותה לצד שליטה בדרכי הוראה מתאימות לאוכלוסיות תלמידים מגוונות בבתי ספר יסודיים. האיזון הנכון בתכניות ההשתלמות בין הידע ובין הפדגוגיה גם העלתה את המוטיבציה של המורים ליישם את מה שלמדו בכיתה ( Joanna Higgins and Ro Parsons ).

המאמר מתייחס לשאלה מהי הדרך הטובה ביותר להתפתחות מקצועית של אנשי מקצוע. ומעלה טיעון לטובת שינוי פרדיגמטי בתפיסה ובחקר של התפתחות מקצועית הכולל שני טיעונים המתייחסים לשני מעברים משנים: א) מעבר משימוש במושג "התפתחות מקצועית (CD) לשימוש במושג "ללמידה מקצועית מתמשכת"(CPL ); הרטוריקה של יוזמי ההתפתחות המקצועית מניחה, לרוב בטעות, שהתפתחות מקצועית ולמידה מקצועית הן תהליכים זהים, ושהתפתחות מקצועית מתוכננת תוביל ללמידה מקצועית ולשיפור ההוראה. התפתחות מקצועית צריכה להקיף מגוון והיקף רחבים של התנסויות במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות כאחד תוך למידה מתוך מפגש עם אחרים כמו גם – על כשירויות מקצועיות אלה ואחרות. התפתחות מקצועית נחוותה בדרך הוליסטית ולא כגורמים מובחנים ומוגדרים נפרדים זה מזה ( Webster-Wright, A) .

מחקר זה מתמקד בהערכת המתמחה במהלך שנת ההתמחות ומטרתו לבחון את עמדותיהם של המעורבים בשנת ההתמחות ביחס לשאלות האלה: מה הם מקורות המידע המתאימים ביותר להערכת המתמחה , ומי הם השותפים המועדפים בהערכה? הממצאים מצביעים על כך שחברי הצוות הגרעיני , הכוללים את המורה החונכת, המנהל והמתמחה עצמו, הם אלו שצריכים להעריך את המתמחה. כמו כן נמצא כי גם התלמידים נתפסו כשותפים להערכה.ההשלכות של ממצאי מחקר זה יכולות להצמיח ידע תיאורטי חדש להבניית תהליך הערכת המתמחה, וידע פרקטי חדש, הנובע מההמלצות האופרטיביות של מחקר זה. העיקריות שבהן כוללות המלצה להתמקד בהערכה מעצבת במהלך השנה כולה על ידי הצוות הגרעיני בבית הספר, ובעיקר על-ידי המורה החונכת. מומלץ לשתף את המתמחה בתהליך ההערכה באמצעות פורטפוליו.

מטרת המחקר, שחלקים ממנו מוצגים במאמר, הייתה לחקור את הקשר בין תנאי העבודה בית הספר ( ( Loeb et al., 2005ובהם גם תפקוד ההנהלה לבין החלטות מורים לעזוב את בית הספר או לעזוב את מקצוע ההוראה בכלל. השאלות שנשאלו היו: (1) כיצד תופסים מורים מתחילים בשנת העבודה הראשונה את הגורמים ההקשרים הבית ספריים? (2) מה היחס בין גורמים אלה לבין נשירה? (3) אילו היבטים הקשריים מדווחים ע"י מורים שהחליטו לפרוש כמשפיעים ביותר על החלטתם זו? ההיבט "תמיכת הנהלה" מצוי במקום הגבוה(קרוב למחצית מהעונים בשתי הקבוצות) והמשפיע ביותר על שיקולי התמדה/עזיבה ונשירה ו/או ביצוען ממש. ( Boyd, D ) .

באוגוסט 2004 השיקה העיר ניו-יורק את תכנית החונכות הגדולה והאגרסיבית ביותר למורים בארה"ב. התכנית נבעה מעזיבת מורים חדשים את מערכת החינוך הציבורית עוד לפני שמספיקים למצוא להם מחליפים, מחלקת החינוך (DOE ) של העיר ניו-יורק, הפדרציה המאוחדת של המורים (UFT ) והמרכז למורים חדשים (NTC ) באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז שיתפו פעולה בתכנית של 36 מיליון דולר . מטרת התכנית היא לשנות את התמיכה במורים מתחילים ולבלום את שיעורי הנשירה הגבוהים תוך יצירת תרבות של למידה על סמך הידע והכישורים של אנשי החינוך הטובים ביותר במערכת ( מלי ליבוביץ ) .

הרציונל שבבסיס המחקר של היומנים הרפלקטיביים נשען על ההנחה, ששנת ההתמחות מספקת למורה המתחיל מסגרת לימודית, שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד בעצמו תוך כדי התנסות בתנאי אמת את המהויות המעוגנות בעולם ההוראה. מטרות המחקר היו לחשוף את הנושאים המטרידים מתמחים, כפי שהם עולים מהתיעוד העצמי שלהם, ולבדוק כיצד ההוראה נתפסת בעיניהם. אוכלוסיית המחקר כללה 50 מתמחים להוראה שהשתתפו בסדנת התמחות אחת לשבוע. המחקר התבסס על ניתוח יומנים אישיים פתוחים של מתמחים, שנכתבו במהלך שנת ההתמחות, כחלק בלתי נפרד מדרישות הקורס. ביומנים אלו מתוארים אירועים נבחרים שהם חווים במהלך שנת עבודתם הראשונה. בניתוח תוכן, שבוצע בעיקרו בהתאם לשלב הקידוד הפתוח, בלטה כבר בקריאה הראשונה של היומנים החזרה על נושאים אחדים הקרובים ללבם של המתמחים. במאמר מובאים הממצאים העיקריים העולים מניתוח היומנים בשילוב עם דיון בהשתמעויות העולות מהנושאים המעסיקים את המתמחים. מצוטט מדגם חלקי ממכלול הנושאים שהעלו המתמחים, והוא נבחר על פי מידת שכיחותו ביומנים. הנושאים מוצגים בארבע קטגוריות: יומנו של מתמחה – הכתיבה הרפלקטיבית ותרומתה; להיכנס להתמחות – חששות וקשיים; להיות למתמחה – היבטים מעולם ההתמחות; שנת ההתמחות:סיפור אישי של התפתחות מקצועית ( דיצה משכית , אלקה יפה).

בבתי הספר התיכוניים בהולנד הוכנסו בשנים האחרונות רפורמות שונות ובהן הרפורמה של למידה בדגש על מכוונות-עצמית של הלומד. כדי שלומדים יהיו לומדים לאורך החיים הם מונחים ליטול חלק פעיל בלמידה ובהכוונה של הלמידה שלהם בבית הספר. כתוצאה מכך תפקיד המורה מתרחב ומשתנה מהסטאטוס של הדמות הדומיננטית בשיעור המעבירה ידע לתפקיד של מאמן המנחה ותומך בלמידה העצמית של תלמידיו (Oolbekkink-Marchand, 2006, Van-Eekelen et al., 2005). המורים נדרשים לכן לידע נוסף חדש, לכשירויות חדשות ולשינוי אמונות בדבר למידה והוראה. התהליך מחייב התאמה של תוכניות ההתפתחות המקצועית, שאחת מהן, שנחקרה כאן, עוסקת באימון (coaching) הדדי בין עמיתים. התוכנית מאפשרת למורים הלומדים להיות מעורבים בדיון מתמיד על המאמצים לתמיכה בלמידת התלמידים, לנסות שיטות הוראה חלופיות ולהחליף ביניהם משוב הנגזר מתצפיות הדדיות ( Zwart, R.C., Wubbels, T., Bergen, T., & Bolhuis, S)

מדוע אנחנו נהנים כל כך לצפות באנשים המציגים ומרצים ב-TED ? ( הכנס הכי מרתק בעולם האקדמיה ) . אחת הסיבות היא כנראה לוח האבן הזה המוצג כאן בבלוג של איריס "שחקי שחקי על החלומות" . מדובר בלוח אבן שנשלח ע"י המארגנים של כנסי TED לכל אדם המתעתד להציג ולהרצות בכנס שלהם . Amy Tan תיארה את הגעתו של הלוח כ-something that creates a near-death experience; but near-death is good for creativity. בנסיבות מסויימות, עשוי להיות שימושי גם למורים.

מטרות המחקר הנוכחי: א) לבדוק אם תוכנית המנסה להכניס חידוש מפר איזון (קישור תיאוריה ומעשה) בהכשרה מקדמת את יכולת המתכשר והמורה המתחיל ליצור קשר בין תיאוריה למעשה; ב) ללמוד עד כמה מורים מתחילים, שקולם כמעט אינו נשמע, משיגים מטרה זו; ג) להשתמש במסגרת מושגית ידועה בהקשר חדש כדי להפיק ידע נוסף על קישור בין תיאוריה למעשה. שאלות המחקר המרכזיות: (1) מהן ההתנסויות של בוגרי תוכנית ההכשרה ביישום תיאוריה שנלמדה במוסד ההכשרה במעשה בכיתה?, (2) כיצד תהליך "לקיחת תפקיד" (role taking)((Blumer, 1969משפיע על הדרך שבה מתכשרים מבטאים תיאוריה בעבודה בכיתה?( Allen, M. J ).

המאמר מתייחס לתוכנית ללימודי תואר שני בהוראה ובלמידה כחלק מהתפתחות מקצועית ומלמידה מקצועית של מורים. התפיסה היא ששורשי התוכנית נטועים בפרקטיקה כדי לשאוב מהלמידה במקום העבודה למאסטר המשלבת חשיבה, ניסוי ושיח עם אחרים (Eraut, 2000b). דוח מקינזי (McKinsey, 2007) האיר את תמיכתם של חונכים/מאמנים (coaches) בבתי-ספר במורים כגורם חשוב בפיתוח מצוינות בהוראה ובלמידה. באותה שנה הופיעו סקירות שיטתיות נוספות שעסקו בנושא זה (Cordingley et al., 2007, Timperley et al., 2007). סקירות אלה דיווחו אף הן על תהליכי תמיכה בלמידה מקצועית שנמצאו כבעלי השפעה חיובית על הישגי תלמידים. עדויות אלה היוו חלק מההקשר לפיתוח תוכנית הלמידה המתוארת במאמר ( Buckler, N ).