מורים והוראה

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את תפיסות המורים והמנהלים באשר למידת חשיבותם של האינדיקטורים החינוכיים השונים להערכה של בית-הספר, הן לצורך הוכחת איכותו – הערכה מסכמת והן לצורך שיפורו – הערכה מעצבת; ואת הקשר בין תפיסות אלה לתפיסת תפקיד המורה והמנהל. במסגרת המחקר נבדקו השאלות האלה: 1. האם קיים הבדל בין מורים לבין מנהלים במידת החשיבות שהם מייחסים לאינדיקטורים החינוכיים השונים בהערכת בית-הספר? 2. האם קיים הבדל במידת החשיבות שמייחסים מורים ומנהלים לאינדיקטורים חינוכיים בהערכה של בית-הספר כשמטרת ההערכה היא מסכמת (הוכחת איכותו של בית-הספר) לעומת הערכה מעצבת (שיפור בית-הספר)? 3. האם קיים קשר בין תפיסות התפקיד של מורים ומנהלים ובין מידת החשיבות שהם מייחסים לאינדיקטורים החינוכיים בהערכת בית הספר? (אטל פרידמן)

סקירה קצרה המחדדת את ההבדלים בחינוך בין סטנדרטים של תוכן ובין סטנדרטים של ביצוע. בסקירה נכללים גם המושגים עוגנים, אימון מעריכים, והערכה באמצעות תלקיט (פורטפוליו)

מטרת המחקר: לבדוק את השפעת החלוקה על פי דובר יליד על תפיסות פדגוגיות של מורים לאנגלית כשפה זרה בישראל.ממצאי המחקר מראים שאין לסווג מורים על פי משתנה בודד, ותומכים במודלים תלוי-הקשר להוראת שפות. בנוסף מציעים ממצאי המחקר מבנה יישומי למושג דובר השפות היליד בתחום הוראת השפות. כמו כן מצביעים ממצאי המחקר על הטרוגניות בקרב שתי קבוצות המורים, ובכך מרחיבים את הדיון בסוגיית הדובר היליד בהוראת שפות לתת-קבוצות בתוך אוכלוסיית המורים הדוברים ילידים ושאינם דוברים ילידים. (עפרה ענבר)

מחוון הינו כלי ציינון המארגן קריטריונים למשימה, ובמילים אחרות: "מה נלקח בחשבון, מה קובע בציון". המחוון הוא שורה של קריטריונים שלאורם נבחנת המשימה: ( ו) מטרת המשימה (2) מאפייני המשימה מצאה או חלקיה וכיצד הם מסייעים לה להשיג את מטרותיה (3) יתרונות וחסרונות במשימה (4) הקשר של המשימה לדברים אחרים בעבר בהווה ובעתיד. המחוון יכול לכלול קריטריונים הקשורים לסגנון ההגשה ולאפקטיביות שלה, למבנה המשימות הכתובות ולאיכות המשימה עצמה. כ קריטריון ניתן למדידה בדרגות שונות של איכות: ממצוין לגרוע, וכך ניתו לבחון את המשימה לדרגותיה השונות. (מט"ח)

הצגת היתרונות של שיטת ההוראה הדיאלוגית באמצעות משא ומתן כיתתי. שיטה זו, אם היא מופעלת בדרך האופטימלית, מאפשרת לתלמידים לדון בתפיסותיהם, בתפיסות חבריהם ובתפיסות שהמורה או הספר מציגים בפניהם בצורה ספקנית וביקורתית. התלמידים נדרשים לאמץ מושג או הסבר, רק אם הם מבינים את משמעותו ומסכימים שהוא מתאר את מצב העניינים בצורה הטובה ביותר. הדיון הדיאלוגי, הכיתתי או הקבוצתי, הם האמצעי המומלץ לבירור רעיונות, לשאילת שאלות, להטלת ספקות ולהגעה למשמעות משותפת (תמי יחיאלי).

ביקורת ספרו של Chris Watkins "ניהול הכיתה במתכונת של קהילות לומדות". המטרה העיקרית של הספר ליצור השראה אצל המורים לטיפוח מודלים של קהילות למודות בכיתת הלימוד תוך כדי חשיפה של אסטרטגיות הוראה הנדרשות לשם כך. הספר מציג בחלקו הראשון ממצאים מחקריים על חשיבות הפעלת התלמידים כקהילות לומדות והמשך דן במבנה, ארגון ודרכי הפעולה נדרשים לשם כך. כמו כן, כולל הספר פרקים חשובים, מהותיים ונחוצים על חשיבות הרפלקציה של המורה לגבי תהליכי ניהול כיתה באמצעות קבוצות למידה ורפלקציה משותפת של כמה מורים היכולים להתארגן להתנסות כזו. נקודת המוצא של הספר היא שיש להעצים את המורים בכיתה על מנת שיוכלו להפעיל ללא חשש וללא אילוצים את התלמידים בכיתה כקהילות למידה. הספר מדגיש יותר את הרציונאל הפדגוגי והקונספטואלי של ניהול הכיתה כקהילות למידה ופחות מתמקד בהיבטים המעשיים שעליו המורה לנקוט, אך בכך איכותו הגבוהה.

המחקר של ד"ר שוש מלאת הוא מחקר מעקב מהסוג של "חקר מקרים" שהתחקה אחר תהליכי ההתנהגות והחשיבה של מורים מתחילים בוגרי אוניברסיטאות ומורים מתחילים בוגרי מכללה בשנה הראשונה לעבודתם. חלק מהמורים המתחילים השתתפו בפרויקט ליווי בקליטה (פרויקט תמיכה במורים מתחילים מטעם המוסד המכשיר, כולל הנחייה מלווה). מטרת המחקר הייתה לחשוף את התמורות בתפקודו של המורה המתחיל. המחקר נערך בשיטה האיכותית. כלי המחקר כללו תצפיות, שאלונים וראיונות רפלקטיביים. (שוש מלאת)

המאמר מעלה שיקולי דעת הקיימים בעיצובם של מארגנים גרפיים המייצגים דיון תלמודי, וכן מעלה קריטריונים להערכה של מארגנים גראפיים קיימים. (יעקב אמיד)

המאמר מבוסס על מחקר, שנעשה על ידי בשלושה גני ילדים. בכל גן בחרה הגננת מעשייה שונה והורתה אותה במסגרת של שני מפגשים: בגן חובה – נלמדה המעשייה לכלוכית', בגן שבו גילאי גן חובה וטרום חובה נלמדה המעשייה הזאב ושבעת הגדיים', ובגן שגילאי ילדיו שלוש-ארבע נלמד כיפה אדומה'. (אריאלה קרסני)

במחקר שנערך צוות חוקרים מהמכללה לחינוך ע"ש קיי ואוניברסיטת בו גוריון בנגב (המחלקה לחינוך) במטרה לבדוק מה חושבים פרחי הוראה על תבחיני ההערכה של מולטימדיה, על המעריך הרצוי ועל דרכי ההערכה של מצגות מולטימדיה המופקות על-ידי תלמידים כחלק מהתהליך הלימודי. (אילנה ברקאי, אלכסנדר גד, אלי קוזמינסקי)

במחקרה של הפרופסור לפסיכולוגיה ולחינוך סוזאן אנגל נטען כי יש לשנות את האופן שבו מודדים את ההצלחה של הילדים בבית הספר. מאחר ושיטת המדידה הנוכחית באמצעות מבחנים אינה יכולה לחזות את התכונות החיוניות להצלחה ואינה מעודדת הוראה טובה. "למעשה, חלק מהמחקרים מראים שהשימוש הנוכחי שלנו (הכוונה לארה"ב) במבחנים מגן על מורים רעים על-ידי הסתרת חוסר המיומנויות שלהם מאחורי מטרות צרות ותסריטים נוקשים". המאפיין הבולט ביותר של המבחנים המתוקננים הוא שהם יעילים-קל להעביר את המבחן ולתת לו ציון. אפשר לארגן מפעל אן עסק ביעילות, אבל בתי ספר אינם מפעלים. בתי ספר הם קהילות המוקדשות לסיוע לילדינו לגדול להיות אנשים שמחים ובעלי ידע. על כן, לבטח אפשר לערוך הערכות יותר מתחשבות ויותר שימושיות. מדוע לא למדוד את הדברים שחשובים באמת? ( Susan Engel).

דוגמאות מייצגות ומועילות של מחוונים להערכת מטלות ביצוע. המחוונים לוקטו ועובדו על ידי נוסינוביץ רחל, ורדה דודי. המסמך כולל דוגמאות של סוגי המחוונים הבאים: קריטריונים להערכת עבודה עיונית – כללי, מחוון כללי לעבודה עיונית, דגם , כרזה , כתבה עיתונאית המבוססת על חקירה, משחק , מצגת מחשב, מפת מושגים וכו' .

מקבץ קריטיריונים המכסה את כל הגורמים שיש לקחת בחשבון בהערכה של תוכניות לימודים במתמטיקה מבוסס של מסמכי הסטנדרטים של NCTM ועל נסיון הכותבים כמורים וקוראים בחינוך המתמטי. (Jamal Bernhard, Melissa Mellissinos Lernhard, Rose Miranda-Decker)

המאמר מציע מודל משמעותי להערכת קורסים מתוקשבים ולמידה מקוונת באמצעות מודל הערכה מעניין בשם Concentric Support Model. מודל הערכה זה מזהה 46 יסודות של תמיכה בקורסים מתוקשבים תוך הדגמת הזיקה שלהם ל-7 תחומי פעילות. רשימת היסודות יש בה כדי להוות רשימת תיוג להערכה לצורך תכנון והערכה של קורסים מתוקשבים איכותיים. עפ"י מודל Concentric Support Model, האלמנטים של תמיכה נדרשת בקורס מקוון הם מגוונים למדי והם מדגישים מעגלי תמיכה מצד הפקולטה, תמיכה פרטנית בסטודנטים עצמם, יסודות של תכנים בקורס, ייצוגי מערכות הניהול הממוחשבות, תמיכה טכנית, הדרכה פנימית, תמיכה קבוצתית ועוד. לצורך תיקוף מודל הערכה זה מפורטים בטבלה האלמנטים והקריטריונים השונים עפ"י משקלים רצויים לשקלול מרכיבי ההערכה. המודל גובש ע"י ד"ר Elizabeth Osika, מאוניברסיטת שיקאגו.

המאמר דן במה שנקרא הלמדנות (scholarship) בהוראה ובלמידה, בהיסטוריה של התופעה, בהגדרות המדויקות של "למדנות","הוראה" ו"למידה" ובסטנדרטים מתודולוגיים וטכניים לניהול מחקרים מוצלחים בתחום. המאמר מתחיל בסיפור יהודי על מסע ממינסק לפינסק המשמש איור לדיון כולו. שולמן מדבר על שלוש הצדקות רחבות לטובת קידום השקעה רצינית בהוראה ובלמידה כפעילויות למדניות: פרופסיונליזם, פרוגרמטיזם ומדיניות (Shulman, L.S.)

אסטרטגיה היא הרכב של מיומנויות המכוונות למטרה מסוימת. אסטרטגיות למידה קשורות לאספקטים הקוגניטיביים ולפיתוח המודעות המטה-קוגניטיבית של התלמיד. סקירת ספרות של עיקרי המומחים הקוגנטיביים לאסטרטגיות למידה. (כרמית שלו, כרמית סלמון)

מטרת המחקר: לתאר ולנתח את מאפייני ההנחיה הפדגוגית ואת מערכת היחסים בין מנחים פדגוגיים לבין מורים מתחילים בוגרי אוניברסיטה ומורים מתחילים בוגרי מכללה, בפרוייקט ליווי בקליטה.נמצאו שלושה דפוסי הנחייה: דפוס קבוצתי לבוגרי האוניברסיטה, דפוס יחידני ודפוס משולב לבוגרי מכללה. בשלושת הדפוסים נחשף גוף ידע "אותנטי" אחיד וכן מבנה היררכי של מרכיבי ההנחיה: טכניקות הוראה, פעילויות הדרכה ותהליכי העצמה. (שוש מלאת)

מטרות המחקר : תיאור וניתוח השינויים שחלו בעקבות פרוייקט הליווי בתוכניות הלימודים במוסדות להכשרה להוראה , ובדיקת הגורמים התורמים לשינויים אלו . הממצאים מעידים על שינויים רבים בתוכניות הלימודים שחלו בעקבות פרויקט הליווי ב-33 המוסדות להכשרת מורים בישראל. נמצא מתאם גבוה ומובהק בין משך קיום הפרויקט במוסד לבין הוספת קורסים והוספת נושאים בקורסים קיימים .מספר שנות הקיום הפרויקט מקושר באופן החזק ביותר לסך השעות למדפ"ים ולמספר המדפ"ים בפרויקט . ככל שעולה מספר שנות קיום הפרויקט במוסד , כן גדלה התשומה הכספית של המוסד בפרויקט הליווי. (יעל קציר, רחל פסטרנק)

רשמיו של מורה לאנגלית משנתו הראשונה בבית ספר (חטיבת ביניים). המאמר מונה את הקשיים, דרכי ההתמודדות וההדרכה הפדגוגית שניתנה למורה (דויד סגל).

מטרת המאמר לבחון את יכולת התלמידים לפתח ולהעריך טענות במהלך שיעור מדעים בבית ספר תיכון. המחקר מתמקד באבחנה בין “Doing Science” (ללמוד מדעים) לבין “Doing the Lesson” (להעביר את השיעור). במחקר השתתפו תלמידי כיתה ט' הלומדים בבית ספר תיכון בספרד, אשר עבדו בקבוצות במהלך שש פגישות לימוד ובמהלכן הם נצפו והוקלטו בוידאו וברשמקול. במחקר זה עוצבו יחידות הלימוד ופעילויות סביב נושא של פתרון בעיות, במטרה ליצור דיונים. יש לציין כי, בכיתות לימוד בספרד האינטראקציה בין התלמידים הינה מועטה וישנן מעט הזדמנויות לפתרון בעיות או לדון בנושאים מדעיים (M.Pilar Jimenez-Alexandre, Anxela Bugallo Rodriguez, Richard A.Dusch)