תרומת המחקר להתפתחות מקצועית של מורים

Cordingley, P. (2013). The contribution of research to teachers' professional learning and development, Research in teacher education The BERA-RSA Inquiry, BERA.

מילות מפתח: התפתחות מקצועית, מחקר ומעשה בחינוך

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר מסכם ממצאים של מחקרים שעסקו בתרומת המחקר להתפתחות מקצועית מתמשכת אפקטיבית, על פעילויותיה, והשפעתה על למידה מקצועית של מורים ועל תוצרי התלמידים.

מאפיינים של התפתחות מקצועית – (1) שיתוף פעולה מבוסס עם עמיתים מקצועיים כולל שימוש במומחיות מיוחדת ובתמיכת עמיתים מובנית; (2) הבנה ומחויבות ללמידה מקצועית, כולל למידה מוכוונת-חקר ולמידה מצפייה; (3) מיקוד בשיפור הוראה ולמידה, עבודה עם ילדים מיוחדים לצד הכרת התיאוריה;(4) תמיכה ודיגום אפקטיביים של למידה ע"י המורים וע"י המנהיגות החינוכית לעמיתים ולתלמידים.

מעורבות מורים במחקר כפעילות של התפתחות מקצועית– יש כמה דרכים והקשרים שבהם מחקר חינוכי עשוי לתרום ואף תורם ללמידה מקצועית של מורים. ניתן לתאר פעילות מחקרית כזו על רצף שמתחיל במעורבות מורים במחקר של אחרים ובהובלתם ועד מחקרים עצמיים של מורים Bell et al., 2010). הפעילות המחקרית בנקודות השונות על הרצף הזה משפיעה גם על למידת התלמידים במונחים של שיפור הישגים, העמקת המעורבות בלמידה, חיזוק הנכונות להתנסות ולהרחיב את פעילויות הלמידה שהמורים מציעים ועוד. מעורבות מורים במחקר נמצאה קשורה גם להרחבת מוכנותם לזהות את הרציונל שבבסיס גישות חדשות שהוצגו להם בהתפתחות המקצועית, לפיתוח תיאוריה פרקטית על גישות שונות להוראה וללמידה בהקשרים הייחודיים להם.

מעורבות מורים במחקר (Bell et al., 2010) – סיכום הממצאים מעולה שלוש קטגוריות של מעורבות מורים בפעילות מחקרית לקידום מקצועי: א: השתתפות מורים במחקרים אקדמיים שמונהגים ע"י חוקרים חיצוניים; המורים הם משתתפים פעילים אך שיעור מעורבותם בתכנון ובארגון המערך המחקרי ובאיסוף וניתוח הנתונים נקבע על פי מטרות החוקר; ב: מחקרים מצומצמי-היקף יזומי-מורה שהם מחקרי פעולה הנעשים בתמיכת חוקר מומחה במטרה לשפר את ההוראה ולהעריך את השפעותיה; ג: חקר מורים כחלק מלימודים לתואר שני במסגרות של תוכניות לימודים שמטרתן להצמיח מורים בעלי יכולות של מחקר ודיווח ותרומה לידע הצבור הקיים בנושאים הנחקרים.

התפתחות מקצועית מבוססת-מחקר: מרכיבי מפתח בתהליך ההתפתחות המקצועית– ההתנסויות המחקריות, הכשירויות ומנגנוני התמיכה שעשויים להיות חלק מפעילויות של התפתחות/למידה מקצועית מתמשכת של מורים (מפורטים במאמר):

• שימוש בבעלי מומחיות ייחודית כולל בהצגת נתוני מחקר בדגש על תכנון מחקר,

• קבלה ומתן של תמיכת עמיתים מובנית בתהליך של שיתופיות; במיוחד נטילת סיכונים הדדית ודיאלוג מקצועי כאסטרטגיות למידה בסיסיות (et al., 2007 Cordingley,).

• למידה מוכוונת-חקר ע"י שימוש בכלים ובפרוטוקולים לארגון הלמידה ולהבטחת לכידות והתקדמותLeat et al., 2008, Robinson et al., 2009)).

• למידה כיצד ללמוד מהסתכלות (looking ) ומצפייה, ניתוח וחקר של תוצרי תלמידים והוראה ולמידה שיש בהם התנסות בגישות חדשות (Gallimore & Stigler, 2003); עדויות עבור למידה מקצועית (Cordingley, 2011),

• התייחסות ממוקדת לצרכים הייחודיים של תלמידים ועדויות על הלמידה שלהם כמניע להתפתחות ((Timperley, 2007, ).

• התמקדות בשאלה למה דברים מסוימים "עובדים" או "לא עובדים" בהקשרים דומים או שונים במטרה לפתח רציונל או תיאוריה פרקטית כחלק מהעשייה ההוראתית (Timperley (2007,

• קבלת תמיכת המנהיגות החינוכית – הצבת ציפיות מאתגרות, הובלת הוראה, למידה וקוריקולום, ביסוס סביבה מאורגנת המקדמת למידה, ארגון הפעילויות סביב עדיפויות מרכזיות, קידום ודיגום של למידה מקצועית (Robinson et al., 2009),

• פרואקטיביות – חיפוש פעיל אחר מומחים ותמיכת עמיתים, נטילת אחריות לחקר והבנת הקשר בין המעשה לבין התיאוריה, יצירת הזדמנויות ללמידה מקצועית בחיי היומיום של בית הספר ((Buckler et al., 2009.).

לסיכום, הממצאים האמפיריים החזקים והלכידים שבבסיס המאמר יוצרים מצע לקידום הגישה של יצירת קשר בין המחקר לבין ההוראה והלמידה המקצועית. זאת ע"י שילוב המורים, ברמות שונות של מעורבות, בפעילות מחקרית כחלק מפעילויות ההתפתחות המקצועית.

ביבליוגרפיה

Bell, M., et al., (2010). Report of professional practitioner use of research review: Practitioner engagement in and/or with research, CUREE, GTCE, LSIS and NTRP, Coventry. http://www.curee-paccts.com/node/2303
Buckler, N., et al., (2009). Professional learning and the role of the coach in the new Masters in teaching and learning(MTL); Technical Report, http://www.curee-paccts.com/publication/tda-masters-teaching-and learning-mtl-programme-reports

Cordingley, P., et al. (2007). What do specialists do in CPD programmes for which there is evidence of positive outcomes for pupils and teachers? Report, in: Research Evidence in Education Library, EPPI-Center, Social Science Research Unit, Institute of Education, University of London.
Cordingley, P. (2011). Evidence for professional learning – making the connection, CPD Update 26.5.2011, retrieved from: http://www.optimus-education.com/ evidence- professional-learning making- connection
Gallimore, R., & Stigler, J. (2003). Closing the teaching gap: Assisting teachers adapt to changing standards and assessments, in: C. Richardson (Ed.), Whither assessment, London: Qualifications and Curriculum Authority, 25-36.
Leat, D., et al., (2008). Developing an analytical framework for coaching sessions for use by new teachers, PP at BERA, Edinburgh.
Robinson, V., et al., (2009). School leadership and student outcomes: Identifying what works and why, best evidence synthesis iteration (BES (, Wellington, NZ: Ministry of Education.
Timperley, H. (2007). Teacher professional learning and development, best evidence synthesis iteration (BES), Wellington, NZ: Ministry of Education.