תפיסתן של מורות מתחילות את מאפייני קבוצת דיון מקוונים, המקדמים ו/או המעכבים חשיבה והבנה בהתמודדות עם קשיים בעבודה

מקור:
הרצאה במושב "התמחות בהוראה מקוונת" שהתקיימה בכנס "גולשים באינטרנט 6", מכון מופ"ת, 31.5.05

ההתמחות נמקוונת המתוארת החלה ב-2001 ונמשכת עד היום כיוון שמתוך ספרות המחקר התברר שלקבוצה מתוקשבת יש פוטנציאל לפיתוח חשיבה רפלקטיבית. מה שקסם במיחד הוא הרעיון שבסביבה המתוקשבת כולם שווים. בפורום – המנחה מופיעה כמו כולם והתואר והתפקיד לא משנים אלא התכנים.

המחקר נערך על סדנא שנערכה בשנת 2003.
כבר בשנה הראשונה הסטודנטיות הביעו שביעות רצון גבוהה, אך מבחינת החוקרים מה שמעניין הוא הממד הקוגניטיבי. כלומר מעבר להיבט התמיכה, האם אכן התרחש קידום של חשיבה והבנה?

התקיימו כמה סוגים של קבוצות דיון: (הקבוצה פעלה על מערכת HighLearn)

1. "פותחים קיוון"  - אירועים מהשדה. חובת כתיבה פעמיים בשבוע. מודל ALACT שילוב רפלקציה עם אינטרנט ((Korthagen, F & Kessels, J, 1999
2. "קפיטריה" – שיח חברתי, השתתפות רשות שהפכה בשלב מסוים לתחושת מחויבות אישית.
3. "מסתכלים אחורה" – מבט רפלקטיבי על כל התהליך. התברר מאוחר יותר שלא היה צורך בקבוצה זו כיוון שבאופן טבעי הדבר נעשה בקבוצה הראשונה.

בשאלון שהועבר למשתתפות (20 נחקרות) נבדקו שני דברים עיקריים:
הבנתן את הקשים בעבודתן
חשיבתן על דרכי התמודדותן עם הקשיים

מתוך ספרות המחקר נבחרו 20 מאפייני הערכה שדורגו על סולם בין 5 דרגות, כאשר לכל דרגה ציון משלה:
עיכב מאוד - 2 נק'
עיכב - 1 נק'
קידם מאוד - 2 נק'
קידם - 1 נק'
לא רלוונטי - 0 נק'
- כל מאפיין יכול לקבל מקסימום 40 נקודות (כמקדם או מעכב)

במצגת מובאים תוצאות לגבי

• מערך התפקידים בדיון - התגלה כמקדם חשיבה. התקבלו ציונים גבוהים הן לגבי מאפיינים בין המשתתפים והן בין המשתתפים והמנחים
  תפקיד המנחה בשלבי החלפת המידע, בניית ידע והתפתחות הוא לפקח – supervisor (כך למשל במפגש שהתקיים פנים אל פנים, היה עליה לעודד להגיב על דברים מסוימים שנמנעו להגיב עליהם וכיו"ב)
• מאפייני המדיה -מאפיינים תקשורתיים ומאפיינים קוגניטיביים שקיבלו את הניקוד הגבוה ביותר כמקדמי חשיבה.
• המשימות לפי הסכם השתתפות - התחייבות בזמן ובתוכן. התגלה שהמשתתפות לא אהבו את המחויבות לענות לפנייה מסוימת.
  המסקנה שעלתה היא כי יש צורך לשמור על איזון בין מרחב פעולה חופשי למסגרת פעולה.