תכנית ליבה' (CORE-CURRICULUM)
מקור: מכללת לוינסקי להוראה, קורס דידקטיקה בסביבת מחשב
פיתוח תכנית ליבה הוא תהליך ממושך ומורכב של למידה, הערכה, שיקול דעת והכרעה הקשור בצרכי הלומד העתידי בעיני המתכננים. הרעיון של "תכנית ליבה" אומר שמתוך כל העשייה החינוכית בבית הספר, יש לבחור ולהגדיר גרעין מסוים המבטא את עיקר הנושאים, התהליכים והתוצרים החינוכיים שאליהם אמור הלומד להגיע, ואתם הוא יצא לחיים. "תכנית ליבה" קשורה עם יצירת מכנה משותף המלכד תכנים ו/או מושגים ו/או ערכים בסיסיים, שיש עליהם הסכמה של המתכננים. "תכנית ליבה" אמורה להיות כלי שיסייע למתכננים בתכנון עבודתם, ובעיצוב סביבה לימודית חינוכית הולמת.
תכניות לימודים גרעיניות עשויות להתהוות סביב מספר צירים אפשריים:
· אוסף פרטי מידע
בתכנית ליבה הנבנית על אוסף פרטי מידע, מגדיר הצוות פרטי מידע בהם הוא רואה נכסי צאן ברזל, אותם חייב בוגר בית ספר בארץ לדעת. למשל אישים, אירועים, יישובים וכו'
· תכנית ליבה דיסציפלינרית
בתכנית ליבה דיסציפלינרית מוגדרים קווים כללים ורעיונות מרכזיים בתחום הדיסציפלינה.
אם צוות מורי הגיאוגרפיה יבחר בציר המארגן "יחסי הגומלין בין האדם לבין סביבתו הפיזית והאנושית", הוא מזמן מפגש מושכל בין לומדיו לבין הסביבה הקרובה והרחוקה בה הם חיים.
את הציר המארגן פורטים המורים למספר כיוונים:
v הכרת תופעות הנובעות ממערכת היחסים שבין אדם לסביבתו
v בחירה בתופעה מסויימת - מיקומה, שכיחותה, עוצמתה והשפעתה על האדם
v בחירה בתופעה שהיא יציר כפיו של האדם המשנה את הסביבה הפיזית בה הוא חי
v בדיקת ההנחה - ככל שהטכנולוגיה הולכת ומתפתחת, כך הולכת ומצטמצמת כבילותו של האדם לתנאי הסביבה
· תכנית ליבה אינטרדיסציפלינרית
תכנית ליבה אינטרדיסציפלינרית יכולה לעסוק במושגי חתך המשותפים לכמה דיסציפלינות. תכנית ליבה אינטרדיסציפלינרית מתוחכמת, מתעמתת עם ההבדלים בין המושגים כפי שהם באים לידי ביטוי בכל דיסציפלינה. תכנית כזו מטפחת את הרגישות להבדלים שבין הדיסציפלינות. (גורדון, תשנ"ח).
· תכנית ליבה סביב כישורי חשיבה
פסיג (1997), משרטט תסריט רצוי של ליבת תכנית לימודים המתמקדת בכישורי למידה עתידיים. על בית הספר לדעתו לפתח תכנית ליבה המתמקדת בכשירויות חשיבה אשר יעמדו לזכות הלומדים בבואם להתמודד עם מצבי למידה בעתיד.
כאשר המידע שאנו מפיקים מכפיל את עצמו כל שנה וחצי, ולנוכח הצפוי בעשור הבא בו יכפיל המידע את עצמו אחת לשלושה שבועות, יש הסוברים שרצוי שתכנית הליבה תשען על פיתוח "ארגז כלים" של מארגני חשיבה, שיסייעו ללומד להתמודד עם מירב המצבים שעולם העתיד צופן בחובו (סווארץ ואחרים). אחד מהמארגנים הגרפיים לרכישת ידע, לארגונו ולהבנייתו, הוא המארגן "יחסי הגומלין בין השלם למרכיביו".
מהות תכנית הליבה שקובעת המערכת החינוכית, עשויה להשפיע על הסביבה הלימודית. למשל תכנית ליבה סביב נושאי בחירה מאפשרת ארגון קבוצות הלימוד שלא על פי הגיל הכרונולוגי. לוין (1998), מציעה ארגון הלמידה במרחב למידה פתוח, דינמי שבמרכזו עומדת ההכרה במרכזיות שיש לאינטגרציות בין הלומדים לבין עצמם, בינם לבין מוריהם, בינם לבין הוריהם, ובינם לבין מומחים רלוונטיים.
בן-יוסף (תשנ"ח) מצביעה על שלושה צרכים מנוגדים שצוות הבונה תכנית ליבה כדאי שיהיה מודע להם (שם, עמ' 5):
ניגוד 1: בין הצורך ביצירת מכנה משותף במישור האזרחי, הלאומי, התרבותי, לבין הצורך להתחשב בשונות בין בני אדם ובאופיה המגוון, הפלורליסטי, של החברה בישראל.
ניגוד 2: בין הצורך לתכנן מראש, באורח שקול ומחושב כדי ליעל את העשייה בבית הספר, לבין הצורך לאלתר כדי להסתגל במהירות לנסיבות משתנות.
ניגוד 3: בין הצורך בהמשכיות ובשימור הזיקה אל העבר, לבין הצורך בהתחדשות, בהתפתחות, בשינוי.