תכנון שנתי לפיתוח כישורים חברתיים אצל ילדי הגן

מקור: "מן הפרט אל הכלל", הד הגן, רבעון לחינוך בגיל הרך, גיליון א' בנושא עולם בר-קיימא חינוך לערכים סביבתיים, אלול תשס"ו, ספטמבר 2006, עמ' 70-81.

במאמר מוצג שלד של תכנית שנתית, ששמה לה למטרה לפתח כישורים חברתיים אצל ילדי הגן. המטרה לתת מענה לשתי בעיות שמטרידות את קהל המחנכים בכלל ואת המחנכות לגיל הרך בפרט:

א. סוגיית ההתמודדות עם קשיי התנהגות, חוסר משמעת וביטויי אלימות אצל ילדים.
ב. סוגיית התכנון השנתי.

התכנית השנתית לגננת ולצוותה המוצעת במאמר עשויה להנחות אותן בפיתוח כישורים חברתיים; התכנית מתבססת על מודל ההערכה-מבוססת-תיאוריה של פרידמן (בדפוס, 2005).

התכנית

התכנית מתמקדת בתכנון שנתי בתחום הכישורים החברתיים, תחום שהוא הבסיס, שבלעדיו יקשה לקדם את ילדי הגן בתחומי האוריינות והחשבון.

התפיסה היא כי קידום כשירותם החברתית של הילדים איננו מחייב בניית פעילויות מיוחדות לתחום זה, ובמובן זה התכנון השנתי בתחום החברתי איננו "מעמיס" על הגננת תכנים נוספים שהיא מחויבת ללמד את הילדים. טיפוח כשירותם החברתית של הילדים נעשה תוך כדי פעילויותיהם היומיומיות.

גננות, כמו מורים בבתי ספר ומרצים במכללות, מתקשות למצוא דרכים נאותות להפוך את התכניות לתדריכים איכותיים ומועילים על עשייתן החינוכית.

נדמה שמודל ההערכה-מבוססת-תיאוריה שהוצע על ידי פרידמן ("הד הגן" כסלו תשס"ו) עשוי לתת מענה לקשיים אלו.

התכנית מבקשת להשיב על השאלות הבאות:

1. מהן מטרות התכנית בכלל ומהן תוצאותיה הצפויות בתום שנת הלימודים?
2. מהם תהליכי הלמידה שמסבירים כיצד ילדים מפתחים כישורים חברתיים בכלל ובמסגרת הפעילות השוטפת בגן בפרט?
3. מהן הפעולות החינוכיות המקדמות פיתוח של כישורים חברתיים ומונעות בעיות התנהגות וחוסר משמעת, וכיצד פעולות אלו מביאות לידי ביטוי ו"משחררות" את תהליכי הלמידה?
4. מהן שרשראות ההשפעה או ערוצי התכנית, שמצביעות על הדרך שבה גננות וצוותיהן עשויים להביא בצעדים מדודים ועוקבים, מימי ההיערכות ועד סוף השנה, להשגת המטרות המובטחות?

התכנית המוצעת כלולות מצד אחד הערכות ביניים של תפקודם של הילדים כבסיס לגיבוש יעדי התכנית, ומצד שני – יש בה תחנות להערכת התהליך. לכן יש לשאול גם

5. מהם הכלים או הדרכים שיאפשרו לגננות לדעת שהתכנית משיגה את מטרותיה המוצהרות?

מטרות התכנית

מטרתה הכללית של התכנית כאמור היא פיתוח כישורים חברתיים הולמי גיל אצל כל ילדי הגן. היעדים האופרטיביים הנגזרים ממטרה זו:

• ילדי הגן ישמרו על כללי התנהגות בגן גם בהיעדר מבוגר
• הילדים יפנו למבוגר בשעת הצורך בלבד
• אינטראקציות רציפות יתקיימו בין הילדים
• האווירה במהלך הדיון בקבוצות מאפשר למידה
• ייווצרו חברויות
• ילדים עם קשיים יימצאו בטיפול

מהם התהליכים שבאמצעותם מפתחים ומשכללים כישורים חברתיים?

אחד המקורות החשובים ביותר ללמידה של כישורים חברתיים הוא התנסות, כלומר השתתפות בקשרים בין-אישיים. יש להעריך באופן שוטף את איכות הקשר של כל אחת מהמחנכות עם ילדים בכלל ועם ילדים ספציפיים; בנוסף יש להעריך מהם התהליכים שבאמצעותם מתגבשים כללי הגן ומהי מידת העקביות באכיפתם.

ילדים רוכשים מיומנויות חברתיות גם באמצעות חיקוי התנהגותם החברתית של מבוגרים ושל ילדים אחרים. נוצר מוקד חשוב להערכת התכנית: התבוננות בקשרים הבין-אישיים בתוך הצוות, בקשריהן של המחנכות עם הורי הילדים ובאינטראקציות של המחנכות עם הילדים עצמם.

למידה של מיומנויות חברתיות מתרחשת גם במהלך הכוונה ישירה של מחנכים ובעקבותיה; דהיינו ההשפעות על הקשרים הבין-אישיים של הילדים אינן רק עקיפות. העיקרון המנחה הוא שעל מנת לטפח אינטראקציות חברתיות לא די לדבר עם הילדים על הרצוי, אלא יש הכרח לתרגל ולאמן אותם. יש להעריך באופן שוטף גם את הכמות והאיכות של ההכוונה הישירה הניתנת לילדים באופן דיפרנציאלי על ידי המחנכות.

ערוצי פעולה לקידום כישורים חברתיים והפעולות החינוכיות הכלולות בהם

בתרשים המפורט מוצגים ערוצים אנכיים הכוללים את הננקטות על ציר הזמן החל מהשנה ועד סופה.

הפעולות החינוכיות הכלולות בערוצי התכנית מבטאות ומפעילות את תהליכי הלמידה החברתית. במקביל, מוצגות פעולות תכנון, תיאום והערכה תקופתיות של צוות הגן, והן מחברות בין הפעולות הכלולות בערוצי ההתערבות האנכיים.

נקודת המוצא של התכנית כוללת החלטה, שמתקבלת בצוות הגן על דעת הפיקוח, להתמקד בטיפוח כישורים חברתיים כחלק מהעבודה החינוכית השיטתית בגן.

החלטה זו "מפעילה" פעולות הכנה ראשוניות, הבונות את התשתית הארגונית להמשך התכנית.

במפגשי המליאה מתחילת השנה מסדירים את דרכי הפנייה לגננות במהלך אינטראקציות מזדמנות ובונים את התשתית לשמירה על כללי ההתנהגות בגן.

המחברת ממליצה כבר בתחילת השנה לחלק את הגן לקבוצת באופן אקראי, כדי להעמיק את ההיכרות עם כל אחד מהילדים, כדי ליצור קשרים בין-אישיים בין הגננת לילדים ובין הילדים לבין עצמם. בדרך זו ניתן לפתח תחושת שייכות לגן ולהתחיל בפיתוח כישורים חברתיים.

כיצד להעריך את התכנית?

תוך נאמנות לתפיסתו של פרידמן, הערכת התהליך והפעולות המרכזיות יהיו תוך כדי הביצוע. יש להעריך את איכות האינטראקציות היומיומיות של כל אחת מהמחנכות עם הילדים, את איכות התיווך בפעילויות קבוצתיות מונחות, אופן הגיבוש והאכיפה של כללי ההתנהגות בגן, אופן המעורבות בעת משחק חופשי, איכות האינטראקציה בין המחנכות לבין עצמן ובינן לבין הורי הילדים, ברמה של פעילויות חינוכיות רצוי להעריך את סוג הכללים וההרגלים שנקבעים בגן, את מספר ישיבות הצוות ואת נושאיהן, את מספר הפעילויות הקבוצתיות ושיטת שיוך הילדים לקבוצות השונות, את הזמנים ואת אופן התיעוד של ההתנהגות החברתית של הילדים בזמן משחק חופשי ואת ערוצי התקשורת שקבעו חברות הצוות בינן לבין עצמן ועם הורי הילדים.

מי יעריך את התכנית?

בתחילה המחנכות עצמן תבנינה כלים להערכה שוטפת של אופן הפעולה של התכנית. חשוב שבסוף כל יום תקדיש כל מחנכת זמן להערכת דרכי פעולתה באותו היום, וכן תיעשה הערכה שבועית עם הצוות, תיפגש שלוש פעמים בשנה עם הורי הילדים ופעמיים-שלוש בשנה תיפגש עם הפיקוח.
בהמשך הפיקוח יוסיף נדבך נוסף של הערכה חיצונית.