תיאורית האינטליגנציות המרובות – יישומים בבתי ספר בארץ ובעולם

מקור: אתר ביה"ס הר גילון

תיאורית האינטליגנציות המרובות ממריצה מורים למצוא דרכים לעזור לכל אחד מהתלמידים. ואכן, יישום תיאורית האינטליגנציות המרובות לובש פנים רבות וצובר תאוצה. התייחסות לאינטליגנציות יכולה להיות כמקצוע בפני עצמו, כאמצעי לרכישת מידע וכמטה אינטליגנציה המשלבת הוראה על האינטליגנציות המרובות של התלמידים כיצד להגיע אליהן כיצד לחזקן וכיצד להפעילן בלמידה ובחיי היום יום

 SUMIT-School Using Multiple Intelligences

  הפרויקט פועל מזה 3 שנים. הוא מחפש לזהות, לתעד ולקדם יישומים מעשיים של התיאוריה.

"ישנם יישומים שמחנכים חיברו כדי לקדם את ההישגים של התלמידים, ציונים, איכות עבודות התלמידים, נוכחות, התנהגות או שיתוף הורים. עם אינפורמציה זו אנחנו יוצרים ומפיצים מחקרים ותוצרים כדי לתמוך במחנכים".

 עבודת ה"סמיט" הראתה שאין דרך אחת נכונה ליישום התיאוריה ולכן הם משתמשים ב"נקודות מצפן".הרעיון הוא אם אתה רוצה להשתמש בתיאוריה ביעילות ישנם כמה דרכים שנראות הכרחיות:

תרבות תומכת בגוון ההוראה ובעבודה קשה

התרבות של בתי הספר שמיישמים את התאוריה נפוצים הערכים האמונות ומנהגים שמתחלקים לכמה נושאים-

האמונה בכוחות וביכולות של התלמידים, המורים מאמינם שלכל תלמיד יכולות משלו עליו להביא אותם לביה"ס ותפקיד המורים להביא אותם לידי הגשמה ומימוש.

תשומת לב וכבוד תמיכה פעילה בערכים של תשומת לב וכבוד. המחנכים יודעים שתרבות זו לא רק חשובה במפגש עם צרכי הילד אלא גם בתרומה שלו לביה"ס.

האמונה שהלמידה מלהיבה ומרגשת המורים צריכים להביע אמונה זו ולפעול על פיה. הלמידה צריכה להיות מהנה עבור כל הילדים.

המורים צריכים לעבוד קשה כדי ליישם את התאוריה ההתמדה וההקדשה שרואים אצל הצעירים מהווה מודל שנלקח מהמבוגרים. מורים ומנהלים עובדים קשה אך עבודה זו נראית להם ראויה.

שיתוף פעולה רשמי ולא רשמי

שיתוף פעולה בין המורים כדי לתת מענה למגוון רחב של ילדים. כל מורה מביא את נקודות החוזק שלו.

אומנויות- תפקיד משמעותי בביה"ס

 בכל בתי הספר שמיישמים את התיאוריה לאומנויות תפקיד נכבד וזאת מכיוון שהאינטליגנציה המרחבית והמוסיקלית רותמות את האומנות החזותית שהיא דרך בסיסית ללמידה ולפתרון בעיות. בחלק מבתי הספר יש עיסוק נפרד באומנויות: נגינה, מוזיאון.. ובחלק תוכניות להרחבת הידע. בכל בתי הספר ההתנסויות בלמידה שמערבות אומנות גורמות למעורבות גדולה של התלמידים. גם תלמידים לקויי למידה מעורבים בהתלהבות רבה.

בחירה ת"ל משמעותית ודרכי הערכה

יישום התיאוריה מחייב מגוון דרכי למידה ודרכים להצגת תוצרים. צוות ביה"ס מאפשר בחירה אך יחד עם זה שולט בה. לדוגמא תלמיד שמספר פעמים הציג את עבודה באמצעות הצגה ויזואלית מתבקש לנסות להשתמש בדרך שונה וזאת כדי לפתח את מגוון היכולות.

אפשרויות הבחירה לא נוגעות רק לדרך הצגת הידע אלא גם לשטחים בסיסיים בתה"ל. לדוגמא הקריאה גם כאן ניתנת בחירה שפונה למגוון האינט.

 טיפוח ועידוד איכות גבוהה של עבודות תלמידים

תוכנית הלימודים היא במרכז והאינטליגנציות ברקע. במילים אחרות: הקוריקולום כמפתח ידע והבנה באמצעות מגוון דרכים ובחירות שמתבססות על מגגון האינטליגנציות.

התיאוריה כתמיכה לצרכים של הילדים

בצד הדאגה לבחירות משמעותיות בתוכנית הלימודים, המורים דואגים

להתפתחות המויומנויות: קריאה, כתיבה. חשבון ומיומנויות חברתיות.

המשובים והרפלקציות ידועים כמאיצים בסיסיים בתהליך הלמידה.

עזרה לתלמידים לייצר עבודות באיכות גבוהה. וזאת ע"י עידוד להשתמש בנקודות החוזק שלהם וע"י מתן בחירות משמעותיות.

נכונות- מודעות- מבנה ליישום הMI

ההצלחה ביישום התיאוריה מופיע בהקשר למתי? ואיך צוות המורים עורך היכרות עם התיאוריה?

בניית הנכונות אינה חסרת מאמץ זה תהליך שלוקח זמן ודורש השקעה רבה.

העצמת המורים ועידוד התנסויות בנוסף ללמידה פורמלית הן המפתח להצלחה.

KEY LEARNING SCHOOL

המשימה של הקהילה לחקור ולפתח דרכים חדשניות שיאפשרו להתייחס למכלול האינטליגנציות אצל התלמיד באותה עת.

השילוב בין הקהילה והשיתוף הפעיל של הורים עם המורה לגבי גלוי התלמיד מייצר ניסיונות לימוד עשירים עבור כל הקהילה.

"אנחנו מכינים תלמידים לשרת ולהוביל בחברה דמוקרטית מורחבת עם הגברה של שותפות דרך חניכה".

זה יוצר תרבות בית ספרית שבה כל החברים משיגים ומחלקים מעגל של חיים: חברות בקבוצות ומוסדות עם רגש לייצור וצריכה. קשר עם הטבע. רגש לזמן ולמרחב וערכים ואמונות דמוקרטיים.

הערכות אלטרנטיביות עוקבות אחרי המשימה בשתי צורות: תעודות הערכה, תיאורים ותיקי פורטפוליו אשר מתעדים את ההתפתחות של כל תלמיד והמעורבות במטרות משותפות.

פילוסופיה:

להכין לומדים צעירים לחיים פעילים החברה דמוקרטית רב גוונית לאמץ מנהיגות וכבוד לתרבות של האזרח הצעיר ולערכים גם של אחרים.

 הבסיס שצריך להיות בכל אחד:

הגינות-כל חבר בקהילה ישא את האחריות שלו או שלה בהגינות וביושר. יודה בטעויות. תלמידים וצוות יחלקו את דעותיהם באווירה פתוחה של אמון עם בטחון שמה שנכתב או שנאמר נעשה בהגינות.

 כבוד- כל אחד יגיב בצורה רגישה לצרכים של אחרים מבלי לבטל. צריך לחגוג את ההבדלים בין האנשים. כל חברי הקהילה יקבלו תשבוחות והצעות קונסטורקטיביות מהאחרים באותה עת יחוזקו זכויות של האינדבדואל ושל הקבוצה.

אחריות- לכל אדם יש את החוש של האחריות ליישם ברצון מטרות שהציבו לעצמם או שהוטלו עליהם.

התחשבות- כל בן אדם הוא מתחשב ודואג. יש הכרה שכל אחד מזמן לזמן מרגיש כואב או עצוב במקום להתעלם ממצבים אלה אנשים צריכים להגיע אחד אל השני במקרה של רונפליקא חברים מהקהילה צריכים למצוא ניחומים ולנסות להבין אחד את השני ואפילו לסלוח.

משמעת עצמית- כל בן אדם מסכים לחיות בתוך גבולות לא רק אלה שמוסכם עליהם מראש אלא גם אלו שמוסדו באופן אישי. משקף שליטה

שקדנות- כל אדם הוא חרוץ עם כוח פנימי להשיג את המטרות המוגדרות היטב.חשוב לשיים משימה שהתחלת

נתינה- כל בן אדם גילה שאחד מהסיפוקים בא דרך נתינה והתחלקות בכישורים.אל תחכה שיזמינו אותך לעשות משהו אלא..

Zero Project

מטרתו של הפרויקט הוא להבין ולהגביר את הלמידה החשיבה והיצירתיות תוך שילוב האומנויות בדיסציפלינות הומניסטיות ומדעיות.

הפרויקט התחיל בביה"ס לחינוך באוניברסיטת הרווארד. קבוצת חוקרים בשיתוף גארדנר חקרו את התפתחות תהליך הלמידה אצל ילדים ומבוגרים. היום הפרויקט עוזר ליצור קהילות חושבות של לומדים עצמאיים. תוכנית המחקר מתבססת על הבנות מפורטות של הקוגניציה האנושית והתפתחות תהליך הלמידה. תוכנית המחקר השתרעה על מגוון רחב של גילאים, דיסציפלינות אקדמיות ומקומות אך חלקה מטרות משותפות: פיתוח גישה חדשה לעזור ליחיד לקבוצות ולמוסדות ללמוד את המיטב על התפקיד שלהם.

תחומי פעילות המחקר הכילו:

לעזור לתלמידים ללמוד להשתמש בידע שלהם לפתור בעיות לא צפויות במקום סתם לחזור על עובדות תכנון אסטרטגי ליצירת קהילות חושבות. לקיים הערכה כחלק מהתהליך, לעודד רפלקציה של התלמיד על עבודתו. לפתח וליישם בהערכה הבית ספרית קריטריונים ונהלים שיוכלו לתעד את כל טווח היכולות של התלמיד לארגן את הטכנולוגיה המתקדמת, בעיקר מחשבים, לקדם את תהליך הלמידה ולהעניק גישה לתחום חדש של ידע. לקשר את הפעילויות בכיתה עם משימות שהתלמיד ייתקל בהן מחוץ לכיתה. הבאת אומנים לביה"ס

 היישום בבית ספר הר גילון

תאור שדה המחקר

אינטליגנציות מרובות בתוכניות לימודים- המעשה בבית ספר הר גילון

בית ספר הר גילון הוא בי"ס קהילתי? אזורי הפועל מאז הקמתו בשנה"ל תשנ"ב תוך אמונה כי החינוך הנו מעשה משולב של חברת הילדים, ביה"ס והקהילה.

הגישה החינוכית הפועלת בביה"ס היא זו המעמידה את צורכי הפרט ואת צורכי החברה (כצו השעה) במוקד הפעילות ומאפשרת לכל לומד להגיע למימוש הפוטנציאל הגלום בו וללמידה תוך עידוד הרכב האינטליגנציות הייחודי לו.

מתוך הכרה כי ביה"ס מייצג את החיים עצמם ולא רק הכשרה לחיים הצבנו מספר מטרות אשר כולן בתחום השפעתו של ביה"ס:

כדי ליישם גישה זו ולהשיג את המטרות נבנה בביה"ס מערך למידה/הוראה המביא בחשבון את פרופיל האינטליגנציות הייחודי, ההבדלים הבין אישיים ביכולת, בסגנון הלמידה ובתחומי העניין. כמו כן הוקמו מסגרות שונות התומכות במערך הכולל.

הלמידה בביה"ס פועלת במסגרות שונות: מליאה, הקניות בקבוצות הומוגניות (הקניית מיומנויות תוך התחשבות בסגנון למידה, קצב?), הקניות בקבוצות הטרוגניות (פתוח החשיבה המתמטית), מפגשים אישיים, קבוצות למידה מתוך עניין משותף, קבוצות רב גיליות (סביב נושא לימודי או לצורך פעילות ערכית, חברתית).

הלמידה הבין תחומית מהווה את לב ליבו של ביה"ס. צוות המחנכות והצוות הבין תחומי (שכולל את מורי קרב ואת המורים המקצועיים) חובר יחדיו לצורך תכנון משותף של נושא לימודי. תכנון הכולל קביעת גרעין חובה (מושגים, עקרונות), חשיבה משותפת על תחומים וערוצים הקשורים לנושא, תכנון הלמידה ותחומי העניין, וכל זאת כדי לאפשר מפגש עם נושאים לימודיים ברוח האינטליגנציות המרובות.

נקודת המוצא לתכנון הנושאים הלימודיים שלנו הינה תחום דעת רלוונטי ומשמעותי לילדים. תחומי התוכן נקבעים ע"י צוות המורים, כל שנה מחדש, בהתאם לתוכניות משרד החינוך, ועל פי קריטריונים שקבענו לבחירת נושאים לימודיים. אנו מתחשבים בצרכי הלומדים, הסביבה, הקהילה, הזמן העומד לרשותנו והעיתוי המתאים.

תכנון הלמידה מכוון ללמידה עדכנית השמה דגש על: נגישות אל הידע, טיפול במידע, כישורי חשיבה, פיתוח יכולת לוגית, יכולת ארגון, יכולת יצירתית להבעה והבהרת מסרים בע"פ, בכתב, בתנועה, במוסיקה, באומנויות ובכלל?, כישורים ממוחשבים ובעיקר מיומנות המכשירות כל ילד להכוונה עצמית בלמידתו.

 תכנוני הנושאים הינם דינמיים, גמישים, אינטראקטיביים הבאים בעוצמות שונות לשרת את המשך התפתחותם וצמיחתם של תלמידנו מבחינה לימודית, חברתית, אישית ורגשית.

בכל תחום תוכן שנבחר אנו שואלים ומבררים לעצמנו מה חשוב שילדנו יבינו בתום לימוד אותו נושא. איך נתכנן את תהליכי ההוראה, הלמידה והערכה כך שבאמת יובילו להבנה משמעותית?

מה חשוב באמת?

למידה טובה היא תולדה של התאמה בין הרכב סגנונות הלמידה והאינטליגנציות של הלומד, לבין אופני ההוראה ואופני התכנים.

טיפוח הפוטנציאל הייחודי של כל לומד.

כל אחד מאתנו ניחן בכל האינטליגנציות. ההבדל בין בני האדם הוא במידה שבה כל אחת מהאינטליגנציות מופיעה אצלו. לכן, יש לנו מחויבות פנימית לאפשר:

א. לכל הלומדים לבטא את יכולותיהם בסוגי האינטליגנציות בהם הם חזקים,

 (למידה מתוך נקודות חוזק הגורמת להעלאת הדימוי העצמי, להנאה והנעה)

 ב. לחזק יכולות וכישורים בסוגי האינטליגנציות בהם הם מתקשים, או לא מכירים? אנו מזהים את האפשרויות העומדות בפניהם ומסייעים להם להתפתח.

ההתייחסות לכל ילד היא כאל אדם שלם, התייחסות זאת ממקדת במתן פתרונות שונים ומגוונים, לסיוע והכוונה אישית בלמידה. ניתן לעשות זאת ע"י מערך עשיר של חומרים ומגוון של אינטראקציות.

טווח רחב של פעילויות לביצוע כל משימה, לא רק בפעולה מילולית או מתמטית. כל משימה אפשר ללמד ולהכין בדרכים רבות, בכל קשת האינטליגנציות כגון: סקר, עריכת השוואות, איסוף גזירה והכנת קולאז' מעיתונים, דימוי ופנטזיה, חקר, הכנת אלבום, קלטת, כתיבת סיכום, בניית דגם ועוד?

 שאלת המחקר

 מהי ההשפעה של תיאורית האינטליגנציות המרובות על תוכניות הלימודים הבית ספריות בבית ספר הר גילון?

ההיבטים שנחקרו ונבדקו הם:

האם וכיצד תוכנית הלימודים משקפת את ההכרה בריבוי דרכי הדעת? האם וכיצד תוכנית הלימודים משקפת את ההכרה במגוון האינטליגנציות? האם וכיצד תוכנית הלימודים משקפת את המודעות לשונות בין הלומדים? האם וכיצד תוכנית הלימודים משקפת את ההכרה בצורך להתייחס לתלמיד כאל "אדם שלם" בעל צרכים חברתיים, רגשיים ואינטלקטואלים?

כלי המחקר היו:

ניתוח מסמכים של חומרי הלמידה 2.ראיונות 3.תצפיות

נתונים לגבי תכנון הלימודים נאספו ונותחו ממסמכים שונים: תכנון נושא לימודי, מתמטיקה בגישה הומניסטית, חלון לשכבות ג-ד.

נתונים לגבי יישום תכנון הלימודים נאספו באמצעות תצפיות אקראיות במדגם של שעורים.

נערכו על ידי ראיונות ממוקדים עם חמישה חברים מצוות המורים.

הממצאים מתייחסים אך ורק להיבט של תוכניות לימוד מקומיות שפותחו בבית הספר. ומכאן ניתן להסיק לגבי מגבלות המחקר- בבית הספר נלמדות תוכניות נוספות שלא פותחו על ידינו (בעיקר תוכניות חובה ממשרד החינוך).

כללי האתיקה נשמרו (לא הוזכרו שמות)

דיון ומסקנות

ניתוח הממצאים מבהיר עד כמה ובמה ניכרת השפעה ה"גרדנרית" על בית ספר הר גילון.

ראשית יש לציין את השפה המשותפת בקרב הצוות החינוכי, שפה שבאה לידי ביטוי במסמכי התכנון והתיעוד, בראיונות עם המורים ומעניין ביותר כיצד הילדים מפנימים ומשתמשים בשפה זו.

המושגים המשותפים: נקודות חוזק, נקודות לחיזוק, דרכים רבות לרכישת ידע ולהצגתו,

התייחסות נוספת ניכרת ברמה התיכנונית – בכל תכנון באים לידי ביטוי הדגשים של טיפוח אדם לומד המודע לערך עצמו, לנקודות החוזק שלו ושל האחרים

חשוב לציין את הפער הבא:

 מתוך הממצאים ניכר כי רוב הלמידה נתמכת ומסתמכת על האינטליגנציות הלוגית והלשונית.

מרבית היישום של התיאוריה נעשה בנושאים לימודיים ובמיוחד אלה שמוגדרים- בין תחומיים וכאן באה התרומה החשובה ביותר של ההוראה הבין תחומית:

ברור שאין לראותה כחידוש אופנתי חולף. גישה הוראתית זו קשורה להתפתחויות, שחלו בתיאוריות למידה קוגניטיביות וחברתיות. היא מאפשרת ליישם תיאוריות למידה המתמקדות בתלמידים, בצורכיהם וביכולתם. דרך הוראתית זאת מאפשרת אף להתמודד עם השונות הגדולה של התלמידים ועם הצורך לספק לכולם את צורכיהם.
הסתכלות קפדנית על ההוראה הבין תחומית, שכאמור במסגרתה נעשה היישום המרבי של תיאורית האינטליגנציות המרובות מדגישה את יתרונות בולטים של דרך ההוראה זו.

*הדגשת המשמעות של החומר הנלמד ושל היחסים בין הרעיונות מאפשרת הבנה מעמיקה יותר של הנלמד

 *גישה גמישה יותר לחומר הלימוד

*אפשרות להתחשב ברבדים הרגשי, חברתי וקוגניטיבי בתהליכי הלמידה

*הדגשת הרלבנטיות של הנלמד עוזרת לתלמידים לייחס משמעות רבה יותר למתרחש בבית-הספר  הגברת ההניעה (המוטיבציה) ללמידה

כאשר מורה בבית ספר הר גילון משתמשת בקשת רחבה של אסטרטגיות הוראה במשך היום, היא צריכה להיות בטוחה שמתישהו במשך היום כל תלמיד יזכה לפרק זמן מסוים שבו האינטליגנציה המפותחת ביותר שלו תהיה מעורבת באופן פעיל בלמידה.

סוגיה נוספת היא מעבר ילדים למסגרות חינוך מיוחד. יישום תיאורית האינטליגנציות המרובות מאפשר לתלמידים בבית ספרי להשתלב ואפילו להצליח במסגרת החינוך הרגיל.

בכל כיתה ממוצעת ניתן תמיד למצוא את משה, שהוא "ממש ילד מבריק אבל הוא פשוט לא מסוגל לשבת במקום אחד לאורך זמן", או את רותי, שלעתים קרובות מחשבותיה נודדות למחוזות רחוקים, בדיוק כשהמורה מסבירה על מחזור המים בטבע, אך כשמביטים על הציורים שהיא מציירת, אומרים בהתפעלות שהיא בטח תהיה ה"פיקאסו" הבא, או את סיון, שממש לא אוהבת לפתור תרגילים בחשבון אך בהפסקות תמיד ניתן למצוא אותה מנדבת שלל עצות לתלמידים בכיתה שבאים למצוא אצלה אוזן קשבת.

לעתים קרובות ילדים כאלה פשוט "הולכים לאיבוד" בבתי-הספר הרגילים, או כפי שמנסח זאת ארמסטרונג: "לרוע המזל, הרבה מהילדים שניחנים בכישרונות אלה אינם זוכים להרבה עידוד וחיזוק בבית-הספר. למעשה, להרבה מהילדים הללו, מצמידים תווית של "בעלי לקויי למידה" (Learning disabled), ADD (Attention Deficit Disorder), או פשוט תת-הישגיים (Underachievers), כאשר הדרכים הייחודיות שלהם לחשוב וללמוד לא עומדות במבחן השיטה המסורתית המושתת על כישורים לשוניים ומתמטיים-לוגיים בלבד".

בגאוה המהולה בדאגה ניתן לציין כי מספר הילדים שאנו יוזמים את העברתם למסגרות חינוך מיוחד הנו קטן ביותר. גאווה על כך שכל שצוות המורים בבית הספר שוקד ללא הרף על הכנת תוכניות אישיות שמותאמות לכישורים הייחודיים של כל לומד.

הדאגה היא כי, לעיתים, אנו מוצאים שלמעשה אנו מנסים לבנות לילד מסוים סביבה של חינוך מיוחד במסגרת הכיתה הרגילה, אך ללא הכוחות המקצועיים שמלווים את הילד בכל כיתת חינוך מיוחד ותמיד על חשבון משאבי זמן של שאר תלמיד הכיתה.