שש מלכודות נפוצות בתכנון שיעורים – המלצות עבור מורים חדשים

Karrie A Jones, Jennifer Jones, Paul J Vermette. " Six Common Lesson Planning Pitfalls - Recommendations For Novice Educators", Education: Summer 2011. Vol. 131, Iss. 4; pg. 845, 20 pgs

מחקר זה משווה את התפיסות של תכנון שיעורים אפקטיבי, שנאספו במשך שלוש שנים מקורס בשם "שיטות לביה"ס התיכון" (Methods of Secondary Education) שנלמד ב- New York State institution שקיבל הסמכה מה-NCATE. רשימות של אנקדוטות, הקלטות וידאו של שיעורים של פרחי הוראה וראיונות עם מורים חדשים (novice teachers) חשפו שש מלכודות נפוצות שמורים נופלים לתוכן בעת פיתוח ראשוני של חוויות הלמידה. מתוך מטרה להכליל ממצאים אלה למורים ברמות ניסיון שונות, המחברים ראיינו מערך של פרחי הוראה הנמצאים בשנת הוראה ראשונה או שנייה, תוך שהם מחפשים אחר המאבקים הנפוצים בעת תכנון השיעורים.

המחברים חיפשו לחקור את שאלות המחקר הבאות:

1) האם מורים מתמחים (practicing teachers) ופרחי הוראה (pre-service teachers) עושים טעויות דומות בתכנון השיעורים?
2) מה יכולים לעשות מורי המורים כך שפרחי ההוראה לא יחזרו על אותם טעויות בתכנון השיעורים?

שיטת המחקר

פרחי ההוראה במחקר זה השתתפו ב-micro-teaching במהלך סמסטר, שבו נדרש כל אחד מפרחי הוראה לתכנן שיעור בנושא מסוים ולהעבירו ל-3-5 מעמיתיו.

המבנה של למידה משותפת
(co-teaching) של קורס זה אפשר למחברים לצפות ולהשתתף בשיעורים שהעבירו פרחי ההוראה.
המחברים שישבו בשיעורים הללו חיפשו במשך ששה סמסטרים את הרגעים במהלך השיעורים שבהם הייתה התנתקות, חוסר המשכיות, או אי-בהירות בהעברת השיעור.

התוצאות מראות דפוסים של מלכודות. הדיון מעלה הצעות לפרחי הוראה ולמורים בהשתלמויות ( in-service) לגבי כיצד להימנע מטעויות גסות כאלה בתכנון שיעורים.

המחברים מציינים במחקרם את שש המלכודות הנפוצות בתכנון שיעורים ולאחר מכן מציינים המלצות לשיפור.

1) מטרת הלמידה אינה ברורה
ההמלצה היא ליצור מטרות למידה ולהעבירן לתלמידים לפני תחילת השיעור מה שיאפשר לתלמידים להפוך למשתתפים פעילים בתהליך הלמידה על-ידי כך שירשו להם להעריך את שליטתם בחומר, להכיר במה שהם למדו ולחפש עזרה אם הם לא השיגו את מטרות היעד (Stiggins, 2008).

2) התלמידים לא יוצרים הערכה של ההבנה שלהם או מגיעים להבנה מחוץ למסגרת השיעור
השיחות של המחברים עם פרחי ההוראה ומורים בשנת ההוראה הראשונה שלהם הובילו לגילוי שהלחצים המופעלים על המורים ללמד שיעור שלם ב-40 דקות אילץ לעתים קרובות מורים חדשים לדלג על הערכות מסכמות.

במאמץ לסייע למורים החדשים להכין הערכה אותנטית של למידת התלמיד,( Vermette (1998 הכין רשימה של 90 פעילויות שמורים יכולים להשתמש בהן כהדגמות להבנה של התלמיד.

3) התלמידים יכולים ליצור הוכחה לרעיונות שהם מפתחים
המחברים מצאו שאפילו כאשר הלומדים נתנו תשומת לב לעצתם בנוגע למתן הערכות מסכמות אותנטיות (summative assessment), הם לעתים קרובות אספו הוכחה מעטה או לא הצליחו לאסוף כלל הוכחות במהלך השיעור שידריכו את ההוראה שלהם.
המחברים ממליצים כי בעוד בדיקת ההבנה במהלך ההוראה יכולה להיות פשוטה כמו שיתוף התלמידים או הרשימה המכילה 90 פעילויות של (Vermette (1998 , אסכולת חשיבה חדשה מתבוננת בדרכים שונות להעריך את ההבנה של התלמיד. בנוסף להערכות מסכמות, Wiggins and McTighe's (2005) הציעו את "ששת ההיבטים של הבנה" (6 Facets of Understanding) המספקים שש דרכים לגיטימיות להעריך את הבנת התלמיד במהלך ההוראה.

4. ההערכה אינה מתאימה למטרת הלמידה
המחברים ממליצים להתחיל את תהליך תכנון השיעור עם הצהרה מוגדרת בצורה ברורה של מה שהתלמידים יהיו מסוגלים לעשות בסוף השיעור היא דרך אחת להבטיח שההערכה תתאים לתוצאות הלמידה הרצויות.

5. המורה אינו יודע כיצד להתחיל את השיעור
המחברים הציעו לסטודנטים שלהם להכין מערך הנקרא שלב חקירת השיעור (Flynn, Mesibov, Vermette & Smith, 2004) , שזהו סט של פעילויות הלוכדות את תשומת לב של הלומד, מעוררות את הידע המוקדם שלו ומסייעות לתלמידים לייצר הבנות בסיסיות הדרושות במהלך השיעור. מטרת השלב החקירתי הוא לסייע לתלמידים לשחק ברעיונות וליצור תנאים שבהם התלמידים יכולים מאוחר יותר להטמיע את המושגים החדשים בתוך הסכימה הקיימת שלהם.

6. התלמידים הופכים להיות  צרכנים פאסיביים של ידע. המחברים ממליצים שמורי המורים ידונו עם הסטודנטים שלהם בתכנון השיעורים ובהחלטות להעברת המידע שעושים הסטודנטים. המחברים טוענים כי כאשר מבקשים מפרחי ההוראה לעשות רפלקציה לגבי הלמידה שלהם מתקבלת לא רק חוויית למידה, אלא פרחי ההוראה גם רואים מהי הוראה אפקטיבית.

דיון
בניסיון לספק למורים חדשים פורמט לתכנון שיעורים שיסייע להם להימנע משש המלכודות הללו לתכנון שיעורים, מחברי המאמר יצרו פורמט לתכנון שיעור שנקרא "הניסיון ללמידה מתוכננת" ("Planned Learning Experience") או ה-.PLE פורמט ה-PLE ייחודי בכך שהוא מתמקד במה שהתלמידים יעשו, וכך הוא נכון לגבי למידה והערכה אקטיביות שהודגשו לאורך מאמר זה.

יש לשים לב למספר דברים כאשר מתכננים שיעור עם ה-PLE. ראשית, תכנית שיערו לא מסורתית מתוכננת כסט מקיף של שאלות משום שהיא תוכננה כדי להדריך את פרחי ההוראה במהלך תכנון השיעור כאילו אחד מהמורים שמלמדים אתם יושב לצדם במהלך התכנון.
בנוסף, ה-PLE ייחודי בכך שהוא מסב תשומת לב מיוחדת לפיתוח הנטיות הרגשיות של התלמידים.
לבסוף, המחברים מציעים דוגמא לשיעור במתמטיקה עבור כיתה ז' שתוכנן בעזרת ה-PLE.

המאמר סוכם מאנגלית ע"י מיכל זרזבסקי , מידענית ועורכת תוכן במכון מופ"ת