שפה וקוץ בה: לקויות תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים
מאת: אניטה רום , בתיה צור , ורדה קריזר
מילות מפתח:
הפרעות בתקשורת
ליקויי שמיעה
לקויות
לקויות דיבור
לקויות למידה
לקויות שפה
לקויות תקשורת
לקות שמיעה
אניטה רום, בתיה צור, ורדה קריזר. שפה וקוץ בה: לקויות תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים, סדרת תמה, מכון מופ"ת, 2009, (2 כרכים). 717 עמודים.
הספר "שפה וקוץ בה" עוסק בלקויות תקשורת, שפה ודיבור העשויות להופיע אצל ילדים במהלך שמונה השנים הראשונות לחייהם. בספר מתוארות לקויות בדרגת חומרה שונות ואצל אוכלוסיות ילדים שונות כמו: ילדים עם לקות שמיעה, ילדים על הרצף האוטיסטי, ילדים ממיצב נמוך וילדים עם עיכוב התפתחותי בתחומי השפה והדיבור.
הספר מיועד לקהל קוראים רחב מתחומי דעת מגוונים: מורי מורים וסטודנטים להוראה במכללות, סטודנטים למקצועות טיפוליים שונים: כגון הפרעות בתקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה חינוכית, תרפיה באמצעות הבעה, יצירה, בעלי חיים ומוזיקה, אנשי חינוך בגיל הרך, אנשי מקצוע בתחומים טיפוליים והורים.
הקריאה בספר מאפשרת לקורא להכיר מגוון לקויות תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים כמו גם את הספרות המקצועית העוסקת בתחומים אלו ואת המונחים המקצועיים הקשורים בהם. כמו כן, הספר מאפשר לאנשי חינוך, להורים ולמטפלים להתוודע למחוונים ולכלים לאיתור לקויות תקשורת, שפה ודיבור ומציע רעיונות לסיוע לילדים עם לקויות בתחומים אלו.
כותבות הספר הן קלינאות תקשורת ותיקות, בעלות ניסיון רב באבחון ילדים עם לקויות תקשורת, שפה ודיבור ובטיפול בהם, וכמו כן מרצות במכללות לחינוך.
מבנה הספר
הספר מחולק לשני כרכים ובהם שישה כרכים, בכל שער מתוארים נושאים מתחום אחר.
כרך א'
השער הראשון דן בהתפתחות התקינה של התקשורת, הדיבור והשפה. הוא כולל פרק העוסק בהתפתחות תקינה של כישורי התקשורת, השפה והדיבור אצל ילדים מלידה עד גיל שש, פרק המתאר את התנאים הביולוגיים, החשיבתיים (הקוגניטיביים) והסביבתיים המאפשרים את התפתחות התקינה של כישורים אלה (פרק 3).
השערים השני והשלישי דנים בלקויות תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים מלידה ועד גיל שמונה.
השער השני עוסק בלקויות תקשורת אצל ילדים בגיל הרך. חשוב לדעת כי לקויות תקשורת גורמות פעמים רבות גם ללקויות שפה ולעתים אף ללקויות דיבור. שער זה עוסק בילדים שהקשיים העיקריים שלהם מתמקדים ברצון או ביכולת לתקשר, כמו ילדים המצויים על הרצף האוטיסטי (פרק 4) וילדים עם בעיות חברתיות ורגשיות (פרק 5).
שער זה עוסק גם בתקשורת התומכת והחלופית אצל הילדים עם קשיים חושיים- תנועתיים (סנסו- מוטוריים) חמורים, המונעים מהם לתקשר עם סביבתם באופן רגיל ויעיל (פרק 6). כך למשל ילדים עם שיתוק מוחין, אשר אינם מסוגלים להפעיל את איברי הדיבור לשם הפקת עיצורים, תנועות ומילים. טיפולם ושיקומם של אלה נעשים בעזרת לוח תקשורת המציג תמונות של אנשים, פעולות, חפצים ומקומות מחיי הילד, תמונות אשר משקפות את צרכיו היומיומיים.
השער השלישי עוסק בקשיי שפה אצל ילדים מלידה עד גיל שמונה. שפה היא מערכת סמלים מוסכמים המאורגנים על ידי חוקים דקדוקיים ומשמשים לתקשורת בין בני אדם בתרבות נתונה. ארבעת הפרקים בשער זה דנים בארבע אוכלוסיות: אוכלוסיית ילדים עם לקות שפה ספציפית (פרק 7), אוכלוסיית ילדים עם פיגור שכלי (פרק 8), אוכלוסיית ילדים ממיצב חברתי-כלכלי נמוך (פרק 9), אוכלוסיית ילדים דו-לשוניים ורב-תרבותיים (פרק 10). שער זה עוסק אמנם בעיקר בלקויות שפה, אך חשוב לציין שאצל חלק לא מבוטל מהילדים עם לקויות שפה קיימות גם לקויות הפוגעות במובנות הדיבור. כמו כן לקות השפה שלהם פוגעת גם ביכולותיהם התקשורתיות.
כרך ב
השער הרביעי עוסק בקשיי דיבור.
בשער זה שלושה פרקים: פרק העוסק בהפרעות היגוי של ילדים (11), פרק העוסק בהפרעות שטף (12) ופרק העוסק בהפרעות קול (13). גם כאן יש השפעות גומלין בין כישורי התקשורת, השפה והדיבור. ילד עם לקויות דיבור חמורות, כמו דיבור משובש מאד או גמגום קשה, עלול להימנע מהשתתפות באירועי תקשורת עם מבוגרים או ילדים אחרים, כך שיהיו לו פחות הזדמנויות לשוחח על מגוון נושאים ולהרחיב את הידע העולם שלו. כלומר ללקות הדיבור עלולה להתלוות לקות שפתית אשר תתבטא בצמצום אוצר המילים של הילד יחסית לבני גילו.
השער החמישי כולל פרק אחד (פרק 14) ועוסק בלקות שמיעה. " בשער זה נבהיר את הקשרים ההדוקים בין שמיעה, שפה ודיבור. נתאר את אפיוני הקול הנשמע באוזנינו ואת הדרכים להערכת השמיעה ותחום האודיולוגיה. " נדון בקצרה בדרכי שיקום בעזרת מכשירי שמיעה ונתאר את ניתוח השתל הקוכלארי שהפך בעשרים השנים האחרונות לניתוח שכיח במקרים של לקויות שמיעה בינוניים וקשים. בפרק זה נתאר בהרחבה את אפיוני השפה והדיבור של ילדים בגיל הרך על לקות שמיעה ברמות חומרה שונות. נביא גם מקרים של שילוב ילדים עם לקות שמיעה עם ילדים בעלי שמיעה תקינה במסגרות החינוכיות."
השער השישי כולל אף הוא פרק אחד (15) "ובו נתאר את השתלבותם של ילדים על לקויות תקשורת, שפה ודיבור במסגרות החינוך השונות – החל במסגרות החינוך הרגיל ועד למסגרות מיוחדות. בשער זה מוסבר על חוק החינוך המיוחד (משרד החינוך והתרבות, 1988) וכן תיקון מספר 7 (משרד החינוך והתרבות, 2002). כמו כן מתוארים ילדים שהשתלבו במסגרות "רגילות" וילדים המתחנכים במסגרות של החינוך המיוחד."
אחרית דבר, פרק החותם את הספר ומביא את "האני מאמין" המקצועי של כותבות הספר כקלינאות תקשורת. "הפרק ידון בנושאים העיקריים שנתנו את הדעת עליהם: יחסי עבודה בצוות רב-מקצועי, הקשרים בין קלינאי התקשורת, הגננות והמורות, הקשרים של אנשי החינוך וטיפול ומשפחות הילדים עם לקויות תקשורת, שפה או דיבור, דרכי התייחסות אנושיות ורב-ממדיות (הוליסטיות) לילדים עם לקויות. "
בסוף הספר מצוי מילון מונחים . בכל אחד מהפרקים מופיעה רשימת מקורות ונספחים המתאימים לה.
yyya
אני עוסקת בהדרכה פדגוגית בתחום המוגבלויות הקשות והמורכבות ולכן שמחתי מאד לראות שיצא ספר בנושא השפה, שכן זהו כלי מרכזי בתחום שאני עוסקת בו. שמחתי עוד יותר לראות שיש בכרך הראשון פרק בנושא פיגור שכלי, אבל כשקראתי אותו הופתעתי לגלות שאינו מעודכן. חבל, יש מעט מאד חומרים כתובים בעברית בנושא ולכן קיוויתי שאוכל להציע אותו לסטודנטים.
הפרק העוסק בילדים עם פיגור שכלי סוקר את הספרות המקצועית בתחום זה החל בשנות ה-90 וכלה בשנת 2006, מועד כתיבת הספר. כידוע, מלאכת העריכה של ספר בסדר גודל של "שפה וקוץ בה" (2 כרכים) אורכת זמן רב, ולכן הספר יצא לאור ב-2009. בשל ההטרוגניות הרבה בקרב ילדים עם פיגור שכלי, מתמקדים המחקרים בעשורים האחרונים בתסמונות ספציפיות על מאפייניהן הייחודיים. הפרק אינו מתיימר לתאר את כל התסמונות אלא לשפוך אור על קשיי התקשורת, השפה והדיבור של ילדים עם פיגור שכלי ועל ההשלכות של קשיים אלו על תפקודם החברתי והאקדמי של הילדים. כדי להדגיש את ההטרוגניות נבחרו שתי אוכלוסיות – ילדים עם תסמונת דאון וילדים עם תסמונת וויליאמס – אשר מתאפיינות בקשיים שונים זו מזו. חומר רלבנטי נוסף לאוכלוסיית הילדים עם פיגור שכלי נמצא גם בפרק העוסק בתקשורת תומכת וחלופית, בפרק העוסק בלקויות היגוי ובפרק העוסק בהשתלבותם של ילדים עם קשיי תקשורת, שפה ודיבור במסגרות חינוכיות שונות. בטוחתני שהסטודנטים במוסדות ההכשרה להוראה יוכלו להיתרם מקריאת הספר
תודה לדיתה פישל על ההתעניינות בספרנו. הערתך לגבי חומרים עדכניים בעברית מפתיעה, מאחר שאם תעייני שוב בפרק בוודאי תבחיני בקיומם. אמנם מחקרים רבים המצוינים בפרק – כמו גם בפרקים אחרים – נערכו בשפה האנגלית. כידוע לך, המחקרים בעברית מעטים יחסית, ומתוך הידיעה לגבי האוניברסאליות שבאפיוניה של השפה האנושית, ברור שניתן ללמוד גם ממחקרים שנעשו בשפות שונות. אני מקווה שתמצאי את הספר ככלי התורם להעשרת הידע של פרחי ההוראה המודרכים על ידך.