שנה לרפורמת עוז לתמורה: הערכות

חן פונדק

בארגון המורים מתגאים בקצב הצטרפות בתי הספר התיכוניים לרפורמת עוז לתמורה שהושקה בדיוק לפני שנה - אבל לא כל המורים מרוצים. בשיחה עם "כלכליסט" מחלקים מומחי הוראה בכירים ציונים למהפכה, ומביעים את חששם מהפעלת שעון הנוכחות ומרעיון הבונוסים למצטיינים שעוד לא גובש כהלכה .

המומחים השונים כלל לא בטוחים שבעקבות מטרותיה של עוז לתמורה אפשר לזכותה אותה בשם רפורמה. "נכון יותר לכנותה הסכם שכר", סבור ד"ר מיכאל. "רפורמה היא מושג שמתיימר לחולל שינויים משמעותיים במדדים הפדגוגיים. עוז לתמורה לא מגיעה לזה. מבחינת התלמיד היחיד, השינוי הוא לא דרמטי".

אולם לצד הביקורת השלילית, יש למומחי ההוראה גם כמה הערות בונות. לדבריהם, פוטנציאל גדול של הרפורמה נוגע למה שמכונה "למידת עמיתים" - למידה משותפת של המורה מעמיתו. תופעה זו עשויה להתאפשר עתה בזכות השינוי במבנה יום העבודה של המורה. "הוא נמצא מהבוקר ועד הערב בבית הספר, וכך מתאפשרים התנאים הבסיסיים של למידה זה מזה", אומר ד"ר לפסטיין. "עם זאת, צריך להבנות בתוך משרת העבודה של המורים מנגנונים לעבודה משותפת. אם כל מורה היה צופה 40 שעות בשנה הוא היה לומד המון גישות חדשות. ביפן יש מערכת חקר שיעור, שהיא חלק אינטגרלי מהמקצוע, כשמספר מורים מתכננים ביחד שיעור. אחר כך כולם מתנסים וצופים בשיעורים זה של זה, ומתכננים שיפורים. אצלנו רואים מעט מאוד מקום לחשיבה משותפת.

לכתבה