שלוש מגמות עתידיות בחינוך

Tina Barseghian . "Three Trends That Will Shape the Future of Curriculum", February 4, 2011 

 
בפוסט זה, המחברת מתארת שלוש מגמות עתידיות בחינוך:

מציאת תוכן מקוון (Digital delivery), תכנית לימודים לפי תחומי עניין (Interest-driven) ומיומנויות 2.0 (Skills 2.0).

המחברת בוחנת את שלוש המגמות הללו, את ההשלכות שלהן ואת השינויים שהן צופנות בחובן.

שלוש מגמות המפתח

1. מציאת תוכן מקוון

מחנכים וסטודנטים/תלמידים כבר לא כבולים יותר לספרים כמקור היחיד לתוכן, אלא פונים לאינטרנט כדי למצוא מידע אמין, ומעודכן.
אתרים כמו Shmoop, הכולל תוכן בכל הנושאים החל מהכנה למבחני ה-SAT ועד למלחמת האזרחים; האפליקציות והמקורות של Google's Education שהמורים יכולים להשתמש בהם ככלי להוראה, כמו Google Earth הם רק מעטים מהמקורות הנגישים בקלות, בחינם והזמינים באופן מקוון.

יש להוסיף לכך אתרים כגון: Khan Academy, אוסף של אלפי קטעי וידאו מ-YouTube המלמדים כל דבר החל מחשבון ועד המהפכה הצרפתית, אוסף של תוכן ב-TeacherTube, ספרים שהפכו לקטעי וידאו ב-YouTube, כמו גם אתרים ממוזיאונים ומוסדות אמנות, כגון: 

ה-Smithsonian, TED Talks ואלפי מקורות לימודיים אחרים הזמינים, ואתם יכולים להתחיל לראות כיצד ניתן להשתמש בתוכן המקוון כמקור ראשוני.

בנוסף, התנועה לקוד פתוח (open-source movement) דחפה לכך שהתוכן המקוון יכלול לומדים ומחנכים בתהליך של יצירת התוכן בפועל.

ויקיפדיה הייתה אחד מהאתרים הראשונים של הקוד הפתוח.

בעקבות השלבים של ויקיפדיה – והעולם השיתופי של Web 2.0-גדל מספרם של אתרי הקוד הפתוח המיועד לחינוך.
לדוגמא, אתרים כגון: MIT Open SourceWare, המפרסם כמעט את כל התוכן של האוניברסיטה עבור הסטודנטים, Open Educational Resources, Curriki, Merlot, Connexions, CK12, Scitable ו-Hippocampus המציעים את התוכן שלהם שנכתב על ידי מומחים.
חשוב מאוד, אתרים אלה מאפשרים למחנכים ולסטודנטים להוסיף, לערוך ולשנות את הסדר של כל המידע באתרים הללו בהתאם לצורכיהם.

שימו לב: 1) לתפקיד של Google באספקת התוכן, ולאופן שבו מדינות ומחוזות עובדים עם הכלים הפתוחים השונים והשילוב במוסדות החינוך.
2) לאתרי הקוד הפתוח ולספקי התוכן העובדים בשיתוף פעולה באותו מרחב תוכן.

2. תכנית לימודים המותאמת לפי תחומי העניין

הרעיון של חינוך k-12 המותאם לאינטרסים של הסטודנטים עצמם הופך לנפוץ יותר.
הרעיון הוא לפנות לתחומי העניין של הסטודנטים ולבנות את תכנית הלימודים סביבם.

הרעיון של חינוך המרוכז בסטודנט אינו חדש – מחקר משנות ה-90' מראה שקיים קשר ישיר בין תחומי העניין של סטודנטים להישגיות שלהם.
על כן, ניתן למצוא דוגמאות לבתי ספר המבוססים על למידה המותאמת אישית.
לדוגמא, בית הספר היסודי פורסט לייק בדרום קרוליינה (Forest Lake Elementary School in South Carolina), שם כל בית הספר בנוי סביב למידה אישית. או בתי ספר בפורטלנד שבמיין, שמבוססים לחלוטין על פרויקטים.

בנוסף, מחנכים מציתים את האהבה של התלמידים שלהם ללמוד על ידי כך שהם מבינים במה התלמידים שלהם מתעניינים.

שימו לב: לחשיבות ההולכת וגדלה של התפקיד של התלמיד/סטודנט כיוצר תוכן וכמקבל החלטות בתכנון תכנית הלימודים שלו.

3. מיומנויות 2.0

המילים "מיומנויות של המאה ה-21" נאמרות בתיאור המיומנויות שיש ללמדן בבתי הספר: מוכנות לעולם האמיתי.
מיומנויות כגון: שיתוף פעולה, חדשנות, חשיבה ביקורתית ותקשורת, נלמדות באותה מידת חשיבות כמו היסטוריה וחשבון משום שאלה מיומנויות השימושיות לעולם שמחוץ לבית הספר.

ללמוד להיות אזרחים דיגיטליים אחראיים.
זה חיוני שהתלמידים יהיו מסוגלים לנווט בעולם הדיגיטלי שמסביבם ללא חשש.
שימו לב: הערכות מקומיות ולאומיות מתחשבות במיומנויות כגון: חשיבה ביקורתית, תקושרת ושיתוף פעולה.


מהן המיומנויות של המאה ה-21?

שיתוף פעולה והתאמה אישית: המחנכים לומדים לעבוד ביחד, עם תלמידיהם ועם מומחים אחרים ביצירת תוכן והם מסוגלים להתאימו בדיוק למה שהם צריכים.

חשיבה ביקורתית: התלמידים לומדים כיצד למצוא תוכן באופן אפקטיבי וכיצד להבחין בין מקורות מהימנים.

הנהגת דמוקרטיזציה בחינוך: כאשר הגישה לאינטרנט נמצאת בכל מקום, הילדים של האנשים העניים ביותר מסוגלים להגיע לחינוך איכותי כמו הילדים של העשירים ביותר.

שינוי תעשיית הספרים. המוציאים לאור של ספרי הדפוס מוצאים דרכים להפוך עצמם לרלוונטיים עבור הקהל הדיגיטלי שלהם.

שימת דגש על מיומנויות על פני עובדות. תכנית הלימודים משלבת בניית מיומנויות.

קישור למאמר באנגלית