שיעורי מוזיקה משפרים תפקודים ניהוליים בילדים בני 7-6

Frischen, U., Schwarzer, G, & Deg´e, F. (2021). Music lessons enhance executive functions in 6- to 7-year-old children. Learning and Instruction, 74

עיקרי הדברים:

• תפקודים ניהוליים הם משפחה של יכולות קוגניטיביות כלליות הדרושות לקשב, התנהגות מכוונת מטרה ופתרון בעיות
• תפקודים אלה מנבאים הצלחה אקדמית, מעמד סוציו-אקונומי, בריאות ואיכות חיים, ולכן יש פוטנציאל רב בפיתוח אסטרטגיות חינוכיות לחיזוק תפקודים אלה בשנות הילדות
• אחד האופנים שבהם ניתן לסייע לילדים לשפר תפקודים ניהוליים היא באמצעות לימוד נגינה
• לימוד נגינה בקרב ילדים צעירים תורם לפיתוחם של תפקודים ניהוליים שעליהם נשענת הנגינה: עיכוב תגובה, קשב סלקטיבי וזיכרון עבודה
• לימוד נגינה אינו תורם לתפקודים שאינם מיוחדים לנגינה (גמישות קוגניטיבית, שטף, תכנון וארגון). כלומר, נגינה איננה מהווה פתרון להתפתחות קוגניטיבית באופן כללי
• האיכויות המיוחדות לנגינה, האימון הנדרש, ההקשר החברתי והאתגרים הכרוכים בלימוד נגינה עשויים להיות כוחות מניעים המסייעים בפיתוח תפקודים ניהוליים ספציפיים

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מוזיקה

תפקודים ניהוליים (executive functions) הם משפחה של יכולות קוגניטיביות כלליות הדרושות לקשב, פעולה מכוונת מטרה ופתרון בעיות. תפקודים אלה מושתתים על מרכיבים שונים, כגון עיכוב תגובה (היכולת לעצור תגובה אוטומטית ולייצר במקומה תגובה חדשה), גמישות קוגניטיבית (היכולת להסתגל לסביבה משתנה), זיכרון עבודה (היכולת לשמור ולעבד מידע, חזותי או שמיעתי, למשך פרק זמן קצר), תכנון וארגון.

תפקודים ניהוליים מנבאים הצלחה אקדמית, מעמד סוציו-אקונומי, בריאות ואיכות חיים (Diamond, 2013), ולכן יש פוטנציאל רב בפיתוח אסטרטגיות חינוכיות לחיזוק תפקודים אלה בשנות הילדות.

אחד האופנים שניתן באמצעותו לסייע לילדים לשפר את התפקודים הניהוליים הוא לימוד נגינה. מחקרים הדגימו שהוראת מוזיקה במסגרת חינוכית משפרת תפקודים אלה בילדים בגיל הגן (Bugos & DeMarie, 2017) ובגיל בית ספר יסודי (Holochwost et al., 2017).

הקשר בין נגינה ופונקציות ניהוליות

נגינה על כלי מתבססת במידה רבה על רכיבים שונים של תפקודים ניהוליים, ולכן עיסוק בנגינה עשוי לתרום לפיתוחם (Jancke, 2009). למשל, עיכוב תגובה נדרש כאשר הקצב משתנה והנגן צריך לעצור את הדחף להישאר בקצב הקודם. קשב סלקטיבי נחוץ כאשר הנגן צריך למקד את תשומת ליבו בצלילי הנגינה של נגן אחר בתזמורת. זיכרון עבודה חזותי ושמיעתי נדרש על מנת לזכור קטעים מוזיקליים, וגמישות קוגניטיבית באה לידי ביטוי במעברים בין הוראות מוזיקליות שונות. יתר על כן, על מנת לפתח את יכולות הנגינה נדרש תרגול קבוע, והוא כשלעצמו משפר את התפקודים הניהוליים של הנגן.

מחקרים שנערכו בקרב ילדים מספקים עדות לקשר חיובי בין לימוד מוזיקה ובין תפקודים ניהוליים, כמו עיכוב תגובה, זיכרון עבודה, מהירות עיבוד מידע ותכנון (Deg´e et al., 2011; Joret et al., 2017; Zuk et al., 2014). ואולם, מכיוון שמחקרים אלה היו מחקרים מתאמיים (מחקרים הבודקים קשר בין משתנים), לא ברור אם שיעורי המוזיקה הם אלה שהביאו לעלייה בתפקודים אלה או שאולי ילדים עם תפקודים ניהוליים טובים נוטים להשתתף בשיעורי מוזיקה. לשם בחינת הקשר הסיבתי בין לימוד מוזיקה לבין שיפור בתפקודים ניהוליים נערכו מחקרי התערבות ניסויים שבדקו את ההשפעה של לימוד מוזיקה בבית הספר על ילדים. מחקרים אלה דיווחו על שיפור ביכולות זיכרון העבודה (החזותי והשמיעתי) של ילדים בני 9 עד 11 (Deg´e et al., 2011), וכן על עלייה ביכולות של עיכוב תגובה, זיכרון עבודה חזותי וגמישות קוגניטיבית בקרב ילדים בני 6 עד 14.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחקור את ההשפעה של תוכנית לימוד נגינה במסגרת לא פורמלית (אחרי שעות בית הספר) על התפקודים הניהוליים של ילדים בני 7-6.

שיטה

במחקר השתתפו 93 ילדים בני 6 עד 7. הילדים הוקצו באופן אקראי לשלוש קבוצות: קבוצת מוזיקה (קבוצת ההתערבות), קבוצת אומנות חזותית וקבוצת ביקורת. 

1. בקבוצת המוזיקה הילדים למדו לנגן בכלי לבחירתם (פסנתר, חליל צד, גיטרה, חצוצרה או סקסופון). לימוד בנגינה היה כרוך גם בלימוד קריאת תווים. הילדים קיבלו שיעורי בית שכללו אימון בנגינה.
2. בקבוצת האומנות החזותית הילדים למדו טכניקות שונות של ציור ועבודה בכלי צביעה שונים (עפרונות צבעוניים, צבעי שמן, אקוורל וצבעי פסטל). כל ילד קיבל מחברת רישום. כמו כן, הילדים קיבלו שיעורי בית שכללו ציור ורישום.
3. קבוצת הביקורת הייתה 'קבוצה בהמתנה', כלומר הם השתתפו בשיעורי מוזיקה או אומנות רק לאחר תום המחקר. 

שיעורי המוזיקה והאומנות נערכו בקבוצות קטנות בנות 3 עד 5 ילדים. הם התקיימו פעם בשבוע בשעות אחר הצהריים למשך תקופה של 8 חודשים. כל שיעור ארך 45 דקות.

לפני ההתערבות ובסופה הילדים נבחנו במשימות שונות שמדדו מגוון של פונקציות ניהוליות:

1. עיכוב תגובה: היכולת לעצור תגובה אוטומטית ובמקומה לייצר תגובה חדשה. לילדים הוצגו תמונות של ריבועים ועיגולים. הם הונחו לקרוא לכל ריבוע בשם 'עיגול', ולהפך - לכל עיגול לקרוא בשם 'ריבוע'. החוקרים מדדו את מספר השגיאות של הילד במשימה והזמן שלקח לו להשלימה.
2. קשב סלקטיבי: היכולת להתמקד בגירוי רלוונטי ולהתעלם ממסיחים. לילדים הוצג דף ובו ציור של ארבעה עיגולים בצבעים שונים. באותו זמן הם האזינו למילים הנאמרות בזו אחר זו, חלקן מילות צבע וחלקן מילים שאינן קשורות לצבע. הילדים התבקשו לגעת בעיגול האדום בכל פעם ששמעו את המילה "אדום". לא נדרשה תגובה למילים האחרות. החוקרים מדדו את התגובות הנכונות ואת הטעויות של כל ילד במשימה.
3. גמישות קוגניטיבית: היכולת להסתגל לסביבה משתנה או למטרות משתנות. הילדים קיבלו 8 קלפים שונים. הם התבקשו לזהות קטגוריות רבות ככל האפשר ולמיין את הקלפים לקטגוריות אלה בתוך זמן מוגבל. עבור כל קטגוריה שמיין נכון, הילד קיבל נקודה אחת.
4. שטף עיצובי: היכולת ליצור מגוון דפוסים חזותיים בפרק זמן מוגבל. לילדים הוצגו חמש נקודות והם התבקשו לייצר כמה שיותר צורות על ידי חיבור כל הנקודות בתוך דקה אחת. כל דפוס שהילד יצר זיכה אותו בנקודה.
5. תכנון וארגון: הילדים התבקשו לצייר דימוי של שעון עם ובלי מספרים ולהניח ידיהם כך שיציינו את הזמן שהנסיין ביקש מהם לסמן. הנסיין בדק את היכולת של הילדים לזהות נכונה את השעה ולצייר בצורה מדויקת את השעון.
6. זיכרון עבודה חזותי-מרחבי: היכולת לשמור ולעבד בזיכרון מידע חזותי-מרחבי בפרק זמן קצר (עד 30 שניות). במשימה אחת הילדים התבקשו לזכור ולשחזר סדרות של ריבועים שהוצגו להם במרחב ובמשימה שנייה לזכור ולשחזר את הדרך של סמיילי נע דרך מערך של ריבועים אפורים.

ממצאים ודיון

קבוצת המוזיקה הראתה שיפור מובהק בחלק מהפונקציות הניהוליות: עיכוב תגובה, קשב סלקטיבי וזיכרון עבודה חזותי-מרחבי. שתי הקבוצות האחרות לא הראו שיפור כלל או הדגימו שיפור מועט.

במשימות שבדקו תכנון וארגון, גמישות קוגניטיבית ושטף כל הקבוצות הראו מגמה של שיפור ולא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.

ממצאים אלה מלמדים על כך שלא כל כישורי התפקודים הניהוליים מושפעים באופן שווה מלימוד נגינה. התפקודים הניהוליים שהפיקו תועלת משיעורי הנגינה (קשב סלקטיבי, עיכוב תגובה וזיכרון עבודה) הם אלה אשר גם מעורבים באופן מיוחד בפעילות הנגינה וגם עוברים תהליך התפתחותי מואץ בגילאי 7-6.

ממצאי המחקר עולה כי נגינה איננה מהווה פתרון להתפתחות קוגניטיבית באופן כללי, אלא היא מביאה תועלת למנגנונים קוגניטיביים שעליהם נשענת הנגינה. כמו כן, ייתכן כי האפקטיביות של לימוד נגינה תלויה בנתיב ההתפתחותי של התפקודים הניהוליים. במילים אחרות, לתפקודים ניהוליים שונים ישנם חלונות זמן ספציפיים. אם לימוד הנגינה מתקיים בחלון הזמן התואם לתפקודים הניהוליים הרלוונטיים, עשוי הלימוד להיות יעיל במיוחד. 

מגבלות המחקר

מכיוון שנעשה שימוש בהקצאה מקרית לקבוצות, לילדים לא נתנה בחירה באם להשתתף בשיעורי נגינה או בשיעורי אומנות. החוקרים מציינים שהיו ילדים שהתאכזבו משיוכם לקבוצת זו או אחרת. לכן, ייתכן שהמוטיבציה להשתתפות בשיעורים השפיעה על תוצאות המחקר. חשוב לזכור שלמוטיבציה יש תפקיד חשוב בלימוד נגינה (Habibi et al., 2018; Tervaniemi et al., 2018), ולכן במחקרים ניסויים, שבהם יש הקצאה מקרית לקבוצות, ילדים יכולים להיות בעלי מוטיבציה פחותה בהשוואה למחקרי אורך שבהם נבדקים ילדים שבחרו להשתתף בשיעורי נגינה.

סיכום

לימוד נגינה הוא התערבות הולמת לפיתוחם של תפקודים ניהוליים בילדים בגיל בית ספר יסודי. האיכויות המיוחדות לנגינה, האימון הנדרש, ההקשר החברתי והאתגרים הכרוכים בלימוד נגינה עשויים להיות כוחות מניעים המסייעים בפיתוח תפקודים ניהוליים ספציפיים (Diamond & Lee, 2011).

ביבליוגרפיה

Bugos, J. A., & DeMarie, D. (2017). The effects of a short-term music program on preschool children’s executive functions. Psychology of Music, 45(6), 855–867

Deg´e, F., Kubicek, C., & Schwarzer, G. (2011). Music lessons and intelligence: A relation mediated by executive functions. Music Perception: An Interdisciplinary Journal, 29(2)

Deg´e, F., Wehrum, S., Stark, R., & Schwarzer, G. (2011). The influence of two years of school music training in secondary school on visual and auditory memory. European Journal of Developmental Psychology, 8(5), 608–623

Diamond, A. (2013). Executive functions. Annual Review of Psychology, 64, 135–168

Diamond, A., & Lee, K. (2011). Interventions shown to aid executive function development in children 4 to 12 years old. Science (New York, N.Y.), 333(6045), 959–964

Habibi, A., Damasio, A., Ilari, B., Veiga, R., Joshi, A. A., Leahy, R. M., et al. (2018). Childhood music training induces change in micro and macroscopic brain structure: Results from a longitudinal study. Cerebral Cortex, 28(12), 4336–4347

Holochwost, S. J., Propper, C. B., Wolf, D. P., Willoughby, M. T., Fisher, K. R., Kolacz, J., et al. (2017). Music education, academic achievement, and executive functions. Psychology of Aesthetics, Creativity, and the Arts, 11(2), 147–166

Jancke, L. (2009). Planung, Handlung und Selbstkontrolle. Der Frontalkortex und die Musik [Planning, action, and self-con- trol. The frontal cortex and music]. In Bundesministerium für Bildung und Forschung (pp. 88–97). Bonn: Bundesministerium für Bildung und Forschung. Pauken mit Trompeten

Joret, M.-E., Germeys, F., & Gidron, Y. (2017). Cognitive inhibitory control in children following early childhood music education. Musicae Scientiae, 21(3), 303–315

Tervaniemi, M., Tao, S., & Huotilainen, M. (2018). Promises of music in education? Frontiers in Education, 3(October), 1–6

Zuk, J., Benjamin, C., Kenyon, A., & Gaab, N. (2014). Behavioral and neural correlates of executive functioning in musicians and non-musicians. PloS One, 9(6)