שימוש בטכנולוגיה בהוראה ברשות הפלסטינית בזמן התפרצות הקורונה

Shraim, K. & Crompton, H. (2020). The use of technology to continue learning in Palestine disrupted with COVID-19. Journal of Distance Education, 15, 2, 1-20.

עיקרי הדברים:

● בשונה מאסונות טבע או מלחמות, נגיף הקורונה מהווה משבר יוצא דופן משום שהוא מונע את הפעלת מערכת החינוך ללא יכולת להתרחק מהאזור המוכה

● אפליקציות כגון Facebook, Whatsapp, You Tube ו-Zoom הצליחו למנוע השבתה מוחלטת של שנת הלימודים ברשות הפלסטינית

● המעבר הפתאומי והכפוי של מערכת החינוך להוראה מקוונת הגביר את הביקורות כלפי הטמעת טכנולוגיה בחינוך והחמיר את הפערים הדיגיטליים בגדה המערבית ובעזה

● חלק מההורים זעמו על כך שמערכת החינוך הכריחה את ילדיהם לפתוח פרופיל ברשתות חברתיות וטענו שחלקם נחשפו למקרי בריונות והטרדות מיניות ברשת.

● בהוראה מקוונת בשכבות הנמוכות, חשוב מאוד שהמורה ימנע מהעברת מידע בלבד, יתמקד בהיבט הרגשי, יראה דאגה ויפגין אמפתיה

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משבר הקורונה

בחודשים מרץ, אפריל ומאי (2020) בתי הספר הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה עברו ללמד דרך טלפונים ניידים, רשתות חברתיות, וידיאו צ'אט ועוד. באמצעות העזרים הטכנולוגיים הללו, מערכת החינוך הצליחה להגביר את המודעות לנגיף, לשמור על בריאות הציבור ולשלוח הנחיות למנהלים, מורים ותלמידים.

עם זאת, למעבר ללמידה מרחוק התלוו ליקויים וקשיים. למשל, מחסור בציוד ותשתיות, הקיטוב בחברה הפלסטינית הוקצן בגלל אי השוויון הדיגיטלי ונשמעו ביקורות קשות נגד ההוראה המקוונת. על רקע זה, המחקר הנוכחי בדק: כיצד נציגי משרד החינוך, מפקחים, מנהלים, מורים והורים ברשות הפלסטינית הגיבו לאילוצים שכפה משבר הקורונה? והאם ואיך נוצלה הטכנולוגיה כדי להמשיך את שנת הלימודים?

סגירת בתי ספר

בעבר, בתי ספר נסגרו לתקופות ממושכות ברחבי העולם בעקבות אסונות טבע או סכסוכים פוליטיים. אולם, ברוב המקרים הממשלה הצליחה להמשיך ולקיים את שגרת הלימודים באזורים שלא נפגעו. לעומת זאת, המגיפה הזו נחשבת למקרה חרום ביולוגי אחר ומאתגר שאינו מאפשר להמשיך את הלימודים גם במיקום מרוחק ממקום האירוע. להיפך, הנגיף מתפשט במהירות רבה במרחב והאזרחים נדרשים לריחוק חברתי, לצמצום מגע ולסגירה גורפת של בתי ספר (Stage et al., 2020).

הוראה בזמן חרום

כידוע, התפשטות נגיף הקורונה (COVID-19) ברחבי העולם כפה על מוסדות חינוך לעבור להוראה מרחוק. הגם שהוראה מקוונת מאפשרת שלא לקטוע את הרצף הלימודי, לא פשוט לרתום מורים, הורים ותלמידים לתהליך פדגוגי חדשני זה. שכן, לחלק מהתלמידים ו\או המורים אין את הגישה, האביזרים, המשאבים או המכשירים לצפות, להוריד ולהשתתף בפורומים הווירטואליים (Bozkurt et al., 2020).

הוראה מקוונת

בעתות משבר בהן לא ניתן לקיים לימודים פנים-מול-פנים, למידה מקוונת נחשבת לשיטה הפרקטית, היעילה והזולה ביותר להמשיך ללמד. לכן, היא חייבת להיות, מעתה ואילך, חלק אינטגרלי ממאגר התגובות של בתי הספר באירועים חריגים – ואף בשגרה. מפאת העובדה שטרם נמצאה דרך בלתי מדבקת ללמד בכיתה, לאחר פרוץ הנגיף לבתי הספר נותרו שתי אלטרנטיבות בלבד:

1) להפסיק את הלימודים לחלוטין;

2) ללמד דרך טלפונים חכמים, מחשבים ואינטרנט (Butcher, 2020).

הוראה מקוונת מאפשרת למורים לדבוק בתוכנית הלימודים ואף להתנסות ולהסתייע בכלים דיגיטליים חדשניים. ברם, המעבר נכפה ובוצע ללא הכנה מוקדמת, ובחלק מן המקרים ההוראה המקוונת עוררה סלידה ונתפסה כמיותרת ובלתי אפקטיבית (Rapanta et al., 2020).

השבתת הלימודים ברשות הפלסטינית

במרץ 2020 הודיע נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, על סגירה מיידית של בתי הספר בגדה המערבית ובעזה. כתוצאה מכך, נשלחו לביתם 1.3 מיליון תלמידים ו-70,500 מורים והושבתו 2,885 מוסדות חינוך.

הגם שמערכת החינוך הפלסטינית התנסתה בקטיעה כפויה של שנת הלימודים בשל הסכסוך הפוליטי בו היא נתונה, ההוראה המקוונת לא תורגלה, שולבה ו\או הוטמעה באופן גורף מעולם. אף על פי כן, משרד החינוך הפלסטיני הכריז ב-10.3.2020 על מעבר להוראה מרחוק ופרסם את ההנחיות הבאות:

1) בשכבות הנמוכות (גני הילדים וכיתות א'-ד') יש להתמקד בלמידה בסגנון משחקי באמצעות דפי עבודה, ציורים, שירים, עבודות מלאכה, סרטוני וידיאו, מצגות ועוד.

2) בנוסף לפורטל הרשמי של משרד החינוך הפלסטיני, על מורי כיתות ה'-י"א הוטל לפתוח קבוצות Facebook בהן יפורסמו מערכי שיעור ויועלו משימות, דפי עבודה, חומרי לימוד, תצלומים וסרטונים - בהתאם לשכבת הגיל והמקצוע.

3) עבור שכבת י"ב, משרד החינוך יפתח ערוץ ייעודי ב-You Tube שבו מורי המקצועות השונים התבקשו להקליט את השיעורים.

עם כניסת הסגר לתוקף, המורים השתמשו בפורטל משרד החינוך הפלסטיני, רוואפד, בתוכנית לימודים לשעת חרום מטעם ארגון אונר"א ובתחנת הרדיו של משרד החינוך. התקשורת בין משרד החינוך לבין המפקחים, המורים, ההורים והתלמידים נעשתה דרך Facebook, Whatsapp, Google Hangouts או Zoom.

כחודש לאחר תחילת הסגר הראשון, משרד החינוך החליט לבטל בחינות סוף שנה, אך לא את בחינות הבגרות (טאוויגי'), וקבע שהמורים ילמדו אך ורק נושאים קריטיים, כאשר שאר התחומים ידחו לתחילת שנה הבאה. משרד החינוך רקם שיתופי פעולה עם אוניברסיטת אל-קודס, תאגיד השידור הפלסטיני ו-UNESCO מתוך מטרה להפיק, להשיק ולשדר תוכנית לימודים יומית מצולמת לשכבת י"ב.

בזכות היוזמות הללו, התלמידים המשיכו ללמוד, שמרו על קשר עם מוריהם, פיתחו מיומנויות דיגיטליות, רכשו יכולות למידה עצמאיות והסתגלו ללמידה במצב חרום.

מתודולוגיה

מטרת המחקר הייתה לבחון את אסטרטגיות ההוראה מרחוק בתקופת הגל הראשון של משבר הקורונה ברשות הפלסטינית באמצעות קבלת משוב מהורים, מורים, מנהלים ומפקחים. 20 ימים אל תוך הסגר הראשון, החוקרים החלו לקיים ראיונות מקוונים חצי-מובנים עם שבעה מורים, שבעה הורים, שני מנהלים, שני מפקחים ושני נציגי משרד החינוך. המדגם התפרס על פני מספר מחוזות לימוד וכלל מרואיינים מבית לחם, עזה, רמאללה, קלקיליה ושכם.

נפלאות התקשורת, ומגבלותיה

השימוש באינטרנט, מחשוב וטלפונים חכמים נמצא כקריטי עבור כלל המרואיינים. רשתות חברתיות ואפליקציות צ'אט ווידיאו הוגדרו ככלים החשובים ביותר להחלפת מידע, אפילו בקרב הדרגים הגבוהים ביותר. בעזרת הניו מדיה, הוגדרו הצרכים של הלומדים והתקבלו ההחלטות המרכזיות ברשות הפלסטינית. גם המורים ראו ב-Facebook ו-Whatsapp כלי תקשורת יעילים, מהירים ופונקציונאליים וסיפרו שהאמצעים הללו אפשרו להם להנחות תלמידים, לשלוח חומרים ואף לסייע לתלמידים לדבר ולהיפגש בינם לבין עצמם.

ההורים, אפוא, היו חלוקים בדעתם. רבים הודו שהרשתות החברתיות סייעו לשמור על קשר ולהפחית מגעים פיזיים. אולם, אחרים הביעו דאגה מהתמכרות לאינטרנט, מהסחות דעת, מבזבוזי זמן ומסכנות ברשת.

עיצוב, שימוש והטמעת חומרי לימוד מקוונים

הגם שנציגי משרד החינוך והמפקחים הכירו בצורך להסתמך על הטכנולוגיה בעתות משבר, הם ראו במעבר להוראה מקוונת אקט כפוי, ארעי ואלטרנטיבי. לדידם, הוראה מרחוק מבלבלת את התלמידים, דוחפת מורים להתמודדויות בלתי מוכרות ומאלצת בתי ספר לעבוד עם תשתיות רעועות.

בקרב המורים הדעות היו חלוקות לגבי יעילות ההוראה המקוונת. מצד אחד, בעלי הניסיון בכלים דיגיטליים הצליחו לשלב פרקטיקות פדגוגיות מקוונות חדשניות ומאתגרות בכיתה. למשל, הבעת רעיונות באמצעות מציאות מדומה, פודקאסטים באנגלית וערבית, הרצאות של אקדמיית קהאן, משחקי ידע ממוחשבים, פתיחת ערוץ You Tube  אישי, קיום בחינות מקוונות ועוד. מצד שני, מורים פחות מנוסים הפגינו פאסיביות, היו משוכנעים שההוראה המקוונת אינה יעילה והלינו על מחסור במשאבים וציוד ועל תלמידים משועממים ובלתי מעורבים.

מבחינת ההורים, ההוראה מקוונת נתפסה כבעלת פוטנציאל להניע תלמידים לעצמאות, לשיפור אוריינטציה טכנולוגית ולהתעמקות בחומר. אולם, לדעתם כל המעלות האלו היו תלויות בתחושת המסוגלות העצמית ובנכונות של המורים. שכן, הורים דיווחו שחלק מהמורים לא הצליחו ללמד תחת הנסיבות וסיפקו לתלמידים מטלות לימוד סתמיות, כמו צפיה בתכנים בידוריים.

החרפת הפערים הדיגיטליים

בשל מגבלות סוציו-אקונומיות, אינטרנט ואביזרי מחשב איכותיים לא היו נגישים עבור חלק מהתלמידים. מכאן, שהמעבר הכפוי להוראה מקוונת הקצין משמעותית את הפערים הדיגיטליים ברשות הפלסטינית, כמו גם באזורים ומדינות מוחלשות אחרות. ואכן, מפקחים, מורים הורים דיווחו שחלק מהתלמידים זכו להשתתף בשיעורים או לקבל את החומרים, ונותרו מאחור (UNESCO, 2020).

גישה שלילית כלפי למידה מקוונת

כאמור, המעבר לחינוך מקוון הגביר, בקרב חלק מהמשתתפים, את היחס השלילי כלפי הוראה מרחוק. רוב המורים טענו כי ההוראה המקוונת מלחיצה וחשו חוסר ביטחון ביכולתם להעביר את החומר בצורה בהירה. על רקע זה, הם נאלצו לתכנן מערכי שיעור חדשים בחופזה, לא קיבלו סיוע טכני ולא ענו על הצרכים הרגשיים של התלמידים. בשלב זה, גם המנהלים והמפקחים החלו  לחוש שההוראה מרחוק אינה עובדת כמצופה, שהמורים זקוקים להדרכה ושתוכנית הלימודים זקוקה להתאמה מחדש.

עוד חשוב לציין כי חלק מההורים זעמו על כך שמערכת החינוך מאלצת את בניהם ובנותיהם לפתוח חשבון משתמש ברשתות חברתיות, ואף הוצגה הטענה שחלק מהבנות נחשפו להצעות והטרדות מקוונות בלתי הולמות.

תפקיד ותפקוד המורים

רוב המורים סיפרו שהמעבר להוראה מקוונת אפשר להם להתייעל, לפתח אוריינטציה טכנולוגית ולהעשיר את שיטות העבודה. מכאן, שהמורים שצלחו, ואף הפיקו תועלת, מהמעבר להוראה מקוונת, צריכים לשמר את היכולות שרכשו, להמשיך לספק לתלמידים חוויית למידה משמעותית, להעניק לקולגות מכישרונם, להחליף ידע עם מומחים בתחום ואף להשתתף בסדנאות פיתוח מקוונות לאומיות ובינלאומיות. עם זאת, אין לצפות ולדרוש מכלל המורים להסתגל ולאמץ בזריזות את השינויים הטכנולוגיים שהמשבר כפה.

הכשרת המורים

באופן גורף, מורים דיווח שלא הוכשרו כהלכה למעבר להוראה מקוונת וטענו כי נחוץ להתייחס לנושא בתקופת ההכשרה. חלק מהמורים אף הציעו שההכשרה להוראה תעבור, לפחות באופן חלקי, לזירה המקוונת. זאת, כדי לחסוך בעלויות ולהתמקצע, תוך כדי תנועה, בפרקטיקות פדגוגיות-דיגיטליות.

הקמת תשתיות ומבט לעתיד

תשתית דיגיטלית נרחבת וחזקה יכולה לתרום להצלחה של הטמעת למידה מקוונת. בעידן של שינויים דיגיטליים מרחיקי-לכת, משרד החינוך חייב להשקיע בפיתוח, מחקר, שדרוג ויישום תשתיות טכנולוגיות. זאת, תוך שימת דגש על האזורים המרוחקים והמגזרים המוחלשים שאינם בקיאים ברזי הטכנולוגיה, נגישים לאינטרנט או זכאים לתמיכה טכנית.

תובנה נוספת שעלתה היא שהדפסת ספרי לימוד עולה כסף רב למשרד החינוך והורים מתלוננים על הילקוטים הכבדים של הילדים. אי לכך, כדאי לשקול לעבור לספרים אלקטרוניים, לסבסד לתלמידים מחשבים ניידים ולהשתמש בחומרי לימוד אינטראקטיביים כמו הרצאות מוקלטות וספריות מקוונות.

רשימת המקורות

Bozkurt, A., Jung, I., Xiao, J., Vladimirschi, V., Schuwer, R. & Paskevicius, M. (2020). A global outlook to the interruption of education due to COVID-19 pandemic: Navigating in a time of uncertainty and crisis. Asian Journal of Distance Education, 15, 1, 1-126

Butcher, J. (2020). Public-private virtual-school partnerships and federal flexibility for schools during COVID-19. Policy brief Mercatus Center George Mason University. https://www.mercatus.org/system/files/butcher-virtual-schools-covid-19-mercatus-v1.pdf

Rapanta, C., Botturi, L., Goodyear, P., Guàrdia, L., & Koole, M. (2020). Online university teaching during and after the Covid-19 crisis: Refocusing teacher presence and learning activity. Post-digital Science and Education, 6, 1-23.

Stage, H. B., Shingleton, J., Ghosh, S., Scarabel, F., Pellis, L., & Finnie, T. (2020).  Shut and re-open: The role of schools in the spread of COVID-19 in Europe. MedRxiv. https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.06.24.20139634v1

UNESCO. (2020). Three ways to plan for equity during the coronavirus school closures. GEM-The Global Educational Report. https://gemreportunesco.wordpress.com/2020/03/25/three-waysto-plan-for-equity-during-the-coronavirus-school-closures/